מלאכות עתיקות

בעוד אני מעיין בספרים על תרבות החומר האינדיאניות, מתנגן בתוכי חליל הניי העיראקי ומסרב לעזוב. כן, ניסיתי להיות אינדיאני. לא עם נוצות, אלא כזה שחי חיי תרבות הרמוניים עם כולם ובייחוד עם הטבע. ניסיתי לחפש רוחניות נקייה מכל עבר או עול של ההיסטוריה המגואלת בדם החברה שלנו. אבל שוב ניגון העוד במונית שרות בחזרה מסוף שבוע ביער הניע בי משהו הרבה יותר עמוק מכל צלילי הדיג'ידירו שרקדתי לצלילם ביער. גם הארוחות השלוות והמענגות ביותר ביער עם כל האוכל האורגני בעולם, לא הצליחו לענג אותי כמו ארוחה מביצים וחצילים לא אורגניים שבושלו בסיר אלומיניום בבית סבתא בלב רמת גן.

בשעה שהאש בערה מעל אבן הגולל, רק יכולנו לדמיין את החלום שנברא שם בין רגבי האדמה.

קילוף עדין של שכבת האדמה מעל הבור העלתה חום וניחוחות עסיסיים לאוויר הלילה הסתווי.

בין הגחלים שכבה לה ארוחה עשירה בחלבונים עסיסיים שמלאה את קיבותינו בשמחה גדולה.

מאותה שמחה ניראה לי שיכולתי להביט בעיניים לאותם ציידים שסיר הבשר אינו מכביד ומעייף

את שגרת הצלחת, אלא מביא התרגשות, שמחה וחלבונים ייקרי ערך לאחר יום צייד מפרך.

ארץ מאולגה ד' מספרת את הסיפור של העלייה הטריפוליטאית דרך החצר שטופת השמש

דרך החצר עם גינת הירק ,עץ הלימונים המשובח והטאבון במרכז…

אנסה להביא לכם כאן קצת מסיפוריה של ארץ ומהוית החצר שלה במהלך השנה הקרובה .

בינתיים אביא לכם משהו מחווית אפיית הפיתות בטאבון המסורתי שלה.

בטאבון אופים פיתות טריפוליטאיות ומצות מסורתיות כשרות בחג הפסח .

"וַיִּבְחַר-לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי-אֲבָנִים מִן-הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר-לוֹ וּבַיַּלְקוּט–וְקַלְעוֹ בְיָדוֹ"

שמואל א פרק יז

ככל הנראה ראשיתו בתקופה הפליאוליתית העליונה תקופה שבה הופיעו עוד כלי תנופה רבים לצייד .מכל אלה הקלע הינו  הפשוט ביותר.

הקלע הינו  כלי רב עוצמה שדורש מיומנות רבה .הטלת האבן למרחק הינה מיומנות פשוטה יחסית (השיא העולמי יושב על 477.10 מטרים )

אך כיוון הקלע ופגיעה במטרה מדוייקת הינה מיומנות שדורשת אימון רב. 

מלאכה נחמדה שראיתי במרכזי מלאכה – דג הקלוע מעלעלי תמרים. פשוט ומהיר להכנה משמש אותי כל שנה מחדש כקישוט מיוחד לסוכה. 4>