דלג לתוכן 
מלאכות מסורתיות תמיד הדהדו עמוק בתוכי אך לא תמיד יכולתי לתת לזה הסבר. כילדים, המלאכות נראות כמו מסע קניות צעצועים מהטבע . המוטיבציה לעשייה בוערת מתוך תחושת מועקה שהסרטים ההוליוודיים מעניקים לנו כהכנה ליום בו העולם הפוסטמודרני יקרוס וכולנו נצטרך לתקופת האבן. המלאכות תונתות לנו "תעודת הכשר " להניח את דעתנו על כך שאני מייצר דברים "אקולוגים " ואולי גם יותר שקט בכך שלשעה קלה אנו לא שותפים לאסונות הסביבתיים מבית המלאכה של הקהילה גלובאלית.
מלאכה נחמדה שראיתי במרכזי מלאכה – דג הקלוע מעלעלי תמרים. פשוט ומהיר להכנה משמש אותי כל שנה מחדש כקישוט מיוחד לסוכה. 4>
אף פעם לא הייתי איזה מוזיקאי, אך תמיד אהבתי לקשקש בחליל מפלסטיק שנשאר לי משיעורי מוזיקה של כיתה ד. מדי פעם ניסיתי לבנות חלילים מקנים ע"פ תמונות, או מחיקוי חלילים קנויים מהמזרח הרחוק – אך כל הנשיפות היו לשווא. לבסוף נאלצתי לחזור לחלילי במבוק שקניתי בשוק של דליית אל כרמל ולטעמה המר של הלכה שנמרחה עליהם . יום קניות בחדרה הביא אותי לחנות האתיופית של אטלה, שם ראיתי לראשונה את החליל האתיופי היפה בפשטותו. פניתי לחברי, גטה זמנה, שהיה מכין חלילים כאלה כשהיה רועה באתיופיה, כדי שננסה לשחזר את המלאכה.
לקח לי זמן לאזור אומץ ולנסות לבנות חליל משלי ואת האומץ קיבלתי ברגע שהחלטתי לוותר על חליל עם סולם צלילים מכוון. ניזכרתי בשיר של רבי נחמן מברסלב – “דע לך שלכל רועה ורועה יש לו ניגון משלו "- וכנראה גם סולם משלו…
בור המדורה של הערב הוא תמיד נושא לשיחה עסיסי בין טיילים צעירים וותיקים כאחד.
אל המדורה יש תמיד מין יחסי אהבה שינאה. בין המשיכה לאור ולחומה של המדורה
ולתבשילים הנפלאים שהיא מבשלת לנו לבין העשן האינסופי שסובב סביב הסיר ומעשן את כל מי שמנסה להתקרב .
חברתו הטובה ביותר של האדם עד עצם היום הזה אם במנועי הבערה הפנימית ואם בתחנות הכוח הפחמיות .בערש האנושות האש לא ניזדמנה לעתים קרובות היא היתה מגיעה מהשמים בסופות ברקים ומליבות הרי געש.אך המקום בו התחיל האדם ליצור מערכת יחסים קבועה איתה החל בעת גילוי העצמה של החיכוך לפני 790,000 שנים ממש בחצר האחורית שלנו .ישנם גם ממצאים מאפריקה של חרסים ואבני צור שטופלו באש מלפני כ1.3 מיליון שנה.
בעוד אני מעיין בספרים על תרבות החומר האינדיאניות, מתנגן בתוכי חליל הניי העיראקי ומסרב לעזוב. כן, ניסיתי להיות אינדיאני. לא עם נוצות, אלא כזה שחי חיי תרבות הרמוניים עם כולם ובייחוד עם הטבע. ניסיתי לחפש רוחניות נקייה מכל עבר או עול של ההיסטוריה המגואלת בדם החברה שלנו. אבל שוב ניגון העוד במונית שרות בחזרה מסוף שבוע ביער הניע בי משהו הרבה יותר עמוק מכל צלילי הדיג'ידירו שרקדתי לצלילם ביער. גם הארוחות השלוות והמענגות ביותר ביער עם כל האוכל האורגני בעולם, לא הצליחו לענג אותי כמו ארוחה מביצים וחצילים לא אורגניים שבושלו בסיר אלומיניום בבית סבתא בלב רמת גן.
בשכונת נווה חיים שבחדרה, בפינה לא מוכרת הנמצאת בחלקה הצפוני של השכונה וגובל עם החולות של חפציבה יש רחוב מיוחד של משפחה מורחבת מרוקאית עם סיפור מיוחד.
משקי העזר שבן גוריון ראה בחזונו שיהיו לכל עולה על מנת לכלכל את משפחתו כאן הצליחו לשגשג בימי קום המדינה המשקים היו מלאי תנובות.
