שנים רבות שאני קורא בספרים על האפשרות להדלקת אש עם צור וברזל מצמחים שקוטפים בשטח בלבד. אך לא הצלחתי לאתר אדם ששלט במלאכה הזו ממש.
ועם השנים כולם אומרים כי הדור הולך ושוכח את המלאכות והאמונה שלי כי אצליח לממש את המיומנות הזו באחד מן הימים הלכה וקטנה. המפגש עם ג’ומה אבו ג’ילדן מרמת ציפורים שליד שדה בוקר הביא לי את היזדמנות לממש את המיומנות הזו ששנים כה רבות הכתי באבנים ללא הצלחה.
20 באפריל ביקור חפוז נוסף באזור בעקבות הפריחה המרשימה של השנה, הביא אותי לחפש לעיין מחדש בצמחי המדבר ומספר צמחים צמריים עלו בידי – הרדופנין הציצית,מקור החסידה שעיר,צמר מפוצל,צמרנית הסלעים ,ועפצים צמריים של לענת המדבר. בסיום הטיול הראתי את הצמחים לג’ומה והרי המשך הסיפור לפניכם.
<
ככל הנראה הצמח המשמעותי ביותר כאן הוא העפצים של לענת המדבר ,ג’ומה מציין כי בעת מחסור היו משתמשים גם בהרדופנין הציצית – אך הציציות זרעים שהיו בידינו היו רטובות מידי בכדי להדלקי גם איתם .
גומה מספר כי הוא זוכר איך הילדותו היו אוספים את צמרנית הסלעים בשקים גדולים בעונה המתאימה ומערבבים אותם עם פחמים טחונים על מנת שיוכלו לבעור בצורה טובה יותר.
