לחם
הדאבו האתיופי הידוע בטעמו המשובח נאפה בארץ לרוב בסירים
ושאר כלי אפיה מודרניים. גרסת השטח שלו נאפת בתוך עלים לחים בתוך הגחלים.
את החוויה והטעם גטה זמנה הכיר לי לראשונה בפעילות שבועות עם בית החינוך גבעול .
בנינו מדורת גחלים לאפייה ולאחר שסילקנו את העצים עם הלהבה
מחוץ למדורה לקחנו את עלי תאנה והנחנו אותם כבסיס למאפה.
מרחנו קצת שמן על העלים על מנת שהלחם לא ידבק .
מיד על העלים שפכנו את הבצק עוד חבילת עלים כיסתה את צידו העליון של הבצק
מפני הגחלים הלוהטות שבאו אחריהם וכיסו את כל הדאבו .
האפייה נמשכת כחצי שעה ולבסוף מתגלה ההפתעה עטופה בעלים ירוקים
וכמו בהפתעה אמתית גם מגיע המרגש של קילוף העלים מהבצק.
והטעם כמובן לא מאכזב – עם גוון ירקרק מאתיופיה .
גרסאות מגוונות
- לגבי העלים ניתן להשתמש בכל עלה רחב שיצור משטח רציף ושיכיל מספיק לחות בתוכו מניסיון עם עצי חורש א"י הם היו פשוט יבשים מידי ונשרפו בחום הגחלים
- עלה בננה בכמה שכבות נתן לנו תוצאה יפה וטעימה
- למי שאין לו שמרים בשטח יכול פשוט להשאיר את הבצק להחמיץ כמה שעות במקום חמים מכוסה על מנת שלא יתייבש.
