
קליעת דג מעלעלי תמרים
מלאכה נחמדה שראיתי במרכזי מלאכה – דג הקלוע מעלעלי תמרים. פשוט ומהיר להכנה משמש אותי כל שנה מחדש כקישוט מיוחד לסוכה. 4>
הדלקת אש, קליעה, פיסול, מאכלים ועוד
מלאכות מסורתיות תמיד הדהדו עמוק בתוכי אך לא תמיד יכולתי לתת לזה הסבר. כילדים, המלאכות נראות כמו מסע קניות צעצועים מהטבע . המוטיבציה לעשייה בוערת מתוך תחושת מועקה שהסרטים ההוליוודיים מעניקים לנו כהכנה ליום בו העולם הפוסטמודרני יקרוס וכולנו נצטרך לתקופת האבן. המלאכות תונתות לנו "תעודת הכשר " להניח את דעתנו על כך שאני מייצר דברים "אקולוגים " ואולי גם יותר שקט בכך שלשעה קלה אנו לא שותפים לאסונות הסביבתיים מבית המלאכה של הקהילה גלובאלית.

מלאכה נחמדה שראיתי במרכזי מלאכה – דג הקלוע מעלעלי תמרים. פשוט ומהיר להכנה משמש אותי כל שנה מחדש כקישוט מיוחד לסוכה. 4>

בעוד אני מעיין בספרים על תרבות החומר האינדיאניות, מתנגן בתוכי חליל הניי העיראקי ומסרב לעזוב. כן, ניסיתי להיות אינדיאני. לא עם נוצות, אלא כזה שחי חיי תרבות הרמוניים עם כולם ובייחוד עם הטבע. ניסיתי לחפש רוחניות נקייה מכל עבר או עול של ההיסטוריה המגואלת בדם החברה שלנו. אבל שוב ניגון העוד במונית שרות בחזרה מסוף שבוע ביער הניע בי משהו הרבה יותר עמוק מכל צלילי הדיג'ידירו שרקדתי לצלילם ביער. גם הארוחות השלוות והמענגות ביותר ביער עם כל האוכל האורגני בעולם, לא הצליחו לענג אותי כמו ארוחה מביצים וחצילים לא אורגניים שבושלו בסיר אלומיניום בבית סבתא בלב רמת גן.
בור המדורה של הערב הוא תמיד נושא לשיחה עסיסי בין טיילים צעירים וותיקים כאחד.
אל המדורה יש תמיד מין יחסי אהבה שינאה. בין המשיכה לאור ולחומה של המדורה
ולתבשילים הנפלאים שהיא מבשלת לנו לבין העשן האינסופי שסובב סביב הסיר ומעשן את כל מי שמנסה להתקרב .
קליעת הסליל הינה השיטה הצפופה ביותר של קליעת סלים.
יחודה של השיטה ביצירה של כלי חזק ועמיד ובעל יכולת בידוד מלאה מהסביבה החיצונית, דבר המאפשר איחסון של מזון בתוכו.סלי סליל בעלי עמידות גבוהה ויכולים לעבור מדור לדור במצב שמיש.


חברתו הטובה ביותר של האדם עד עצם היום הזה אם במנועי הבערה הפנימית ואם בתחנות הכוח הפחמיות .בערש האנושות האש לא ניזדמנה לעתים קרובות היא היתה מגיעה מהשמים בסופות ברקים ומליבות הרי געש.אך המקום בו התחיל האדם ליצור מערכת יחסים קבועה איתה החל בעת גילוי העצמה של החיכוך לפני 790,000 שנים ממש בחצר האחורית שלנו .ישנם גם ממצאים מאפריקה של חרסים ואבני צור שטופלו באש מלפני כ1.3 מיליון שנה.
מלאכות מסורתיות תמיד הדהדו עמוק בתוכי אך לא תמיד יכולתי לתת לזה הסבר. כילד, המלאכות נראו כמו מסע קניות צעצועים מהטבע . כשהייתי נער – המוטיבציה לעשייה בערה מתוך תחושת מועקה שהסרטים ההוליוודיים העניקו לי כהכנה ליום בו העולם הפוסטמודרני יקרוס וכולנו נצטרך לתקופת האבן. כשמצאתי לעצמי דרך אידאולוגית, המלאכות נתנו לי "תעודת הכשר " להניח את דעתי על כך שאני מייצר דברים "אקולוגים " ואולי הרגשתי גם יותר שקט בכך שלשעה קלה אני לא שותף לאסונות הסביבתיים מבית המלאכה של הקהילה גלובאלית.

