ראשית, זו היא תחילתה של מסורת!
מפגש המחנה האקולוגי הוא סוף שבוע בו אנחנו כקהילת גששים נפגשים בתא שטח מסוים ומגששים בו כדי להביא תוצרים בעלי משמעות סביבתית מתוך מחשבה (ואמונה) ששיתוף היכולות והידע שלנו יכול להביא תועלת לטבע בישראל. מעבר למטרה, המפגש תרם ללמידה האישית של כל אחד מאתנו והיווה זמן איכות משותף ומהנה במיוחד ☺.
אז מה עשינו?
נפגשנו 12 חברי מועדון עם אורן פריטל – בוגר הקורס הרביעי ופקח אזורי ערבה תיכונה שאירח את המפגש.
כשהגענו לגבעת חצבה הבנו שנפלנו על יום לא אידאלי עם רוחות קרות וגשמים. לפני שהספקנו להתאכזב גילינו שבאזורים עם מי-תהום גבוהים יש שכבת מלח שמשמרת תחתה קרקע חרסיתית-אבקתית לחה, שילוב היוצר מלכודת עקבות שאין כמותה, רק גשם היוצר שיטפונות יכול למחוק עקבות של יונק בינוני/גדול בקרקע זו.
עקבת צבי הנגב בקרקע הייחודית של מי-תהום גבוהים
צילום: עומרי שקותאי
התמזל מזלנו לראות עקבות של גמל, ארנבת, שועל, צבי נגב, זאב, צבוע, קורא מדברי ועוד.
ראינו גם מחילות אופייניות של פסמונים וחרדוני-צב וגם גללים של השניים. מחילה אחת הייתה מעניינת במיוחד, נראה היה שהיא חלק ממערכת מחילות של פסמון, אך הפתח שלה היה גדול יותר ועם שפוכת חומר רבה מחוצה לה בזווית לא הגיונית.
מאפיינים דומים ראינו כבר בעבר במחילת פסמון שנשדדה ע"י כוח אפור.
המחילה החשודה כמחילת פסמון שנשדדה ע"י כוח אפור – ניתן לראות שפוכת חומר רבה ופתח מעט גדול יותר
צילום: עומרי שקותאי
הגשם הוביל אותנו למתחם האירוח בבית משפחתי שבצופר
ערב סביב המדורה מלווה בנגינה (תודה לגיא!), בקבוקי יין רבים, פוייקה צמחוני ובשרי, סיפורי גששות, וכמובן החברה הטובה הפכו את הערב להיות מהנה במיוחד.
צילום: עומרי שקותאי
למחרת בבוקר התעוררנו (עם מעט פסגות מושלגות בצד הירדני) במטרה לגשש אחר פראים וראמים ולנסות להביא מסקנות מהשטח לגבי הפעילות של השניים.
כנראה שבחרנו משימה בעייתית מידי לתקופה הזו של השנה, שכן עקבות טריות וגללים טריים לא מצאנו, אבל קבוצה אחת מתוך שלוש: הקבוצה של דודי שביט, ענת אידלמן, אנוכי ונתנאל יסמין הצליחה לבצע גישוש שבילים של ראמים ופראים למרחק מצטבר של 2.3 ק"מ שהעלה כיווני מחשבה מאוד מעניינים שהועברו לפריטל ונדרשים לבחינה נוספת לפני קביעתם כעובדות.
יתר הקבוצות ביצעו גישוש מוצלח אחרי צבי הנגב.
ממצאי גישוש הפראים/ראמים
- לא נמצאו עקבות וגללים טריים, מה שמחזק את דבריו של פריטל כי רמת הפעילות שלהם בקרבה למושבים יורדת בחורף (מבוסס על מצלמות, דיווחים, ותנועת משדרים). ייתכן שיש יותר מים ומזון בעומק השטח בתקופת החורף והפראים והראמים מוותרים על מקורות המים והצומח הקרובים למושבים. כיוון מחשבה נוסף הוא פעילות המטיילים המרובה בתקופת החורף (שביל ישראל וציר המעיינות עוברים בקרבת המושבים ופעילים מאוד בתקופת החורף).
- בגישוש למרחק של 1.6 ק"מ על הנתיב המרכזי התגלו 8 נקודות על השביל עם מקבצים של גללי ראמים, בין 2-11 מקבצי גללים בנקודה. במפה בעמוד הבא מופיעות הנקודות באדום ומספר מקבצי הגללים בכל נקודה. במקבצי גללי הראמים הופיעו גם תחנות הרחה של צבי-נגב + גללי פראים ב-5 מתוך 8 הנקודות. בנקודה אחת הייתה רק תחנת הרחה של צבאים, בנקודה אחרת היו רק גללים של פראים ורק בנקודה אחת היו מקבצי גללי ראמים בלבד.
- העובדה שבמשך מאות מטרים (380 מטר) לא נמצאו גללים של ראמים ובנקודת פיצול שבילים מרכזית פתאום נמצאו מספר מקבצי גללים של ראמים (8) יחד עם תחנות הרחה של צבי-נגב וגללי פראים, מובילה אותנו לשער שלפראים וראמים בפרט יש תחנות סימון הנמצאות במקומות אסטרטגיים שלעיתים משותפות לשלושת המינים.
- נקודות הגללים המשותפות נמצאו ב: פיצולים/חיבור שבילים, פיצולי נחלים, צוואר בקבוק בתוואי הנחל וליד עצי שיטה. כיוון המחשבה שלנו הוא שמקומות אלו הם אסטרטגים לסימון מכיוון שהסיכוי שפרטים אחרים יעברו בהם הוא גדול יותר.
- מקבצי הגללים המשותפים במקומות אסטרטגים אלו (פעמים רבות בדיוק בנקודות חיבור שבילים) מחזקים את כיוון המחשבה שאכן מדובר בסימון טריטוריה גם של פראים וראמים בפרט, דבר נוסף שמחזק כיוון מחשבה זה הוא שבאפיק הנחל הצר נמצאו מספר גדול יותר של מקבצים מאשר באפיק הרחב (ראו במפה בעמוד הבא).
- בגדת הנחל היה סינגל אופניים רחב ונוח להליכה שלא מצאנו בו עדות לפראים וראמים, אך כן עדויות לצבאים, הפראים והראמים העדיפו ללכת בתוך הערוץ.
מקבץ גללי ראמים, אחד מתוך 11 מקבצים שנמצאו באותה נקודה (עשרות ס"מ עד מטרים בודדים אחד מהשני)
צילום: עומרי שקותאי
תצלום אוויר ונתונים של הגישוש
נקודות אדומות: נקודה בה נמצאו מספר מקבצים של גללי ראמים
מספר באדום: מספר מקבצי הגללים בנקודה (מרחק עשרות ס"מ עד מטרים בודדים אחד מהשני)
שביל כחול דרומי: הנתיב המרכזי של הפראים והראמים, רק בו נמצאו נקודות עם מספר מקבצי גללי ראמים. אורך השביל 1.6 ק"מ.
שביל כחול צפוני: נמצא בו מקבץ גללי ראמים אחד בלבד, ללא נקודות עם מספר מקבצים.
בנוסף, נמצאו בו מיעוט גללי פראים וצבאים למרות שהוא עובר בערוץ עם אגן ניקוז גדול יותר.
מקבץ גללי ראמים בודד (לא מסומן במפה): מצאנו סה"כ 4 מקבצים בודדים, מתוכם אחד על השביל הצפוני.
סה"כ מרחק הליכה בגישוש שבילים: 2.3 ק"מ
עקבות ראמים ישנות בשביל המרכזי גללי ראמים בתחנת הרחה של צבי הנגב
צילום: נתנאל יסמין
מסקנות על הגישוש עצמו
- גישוש משותף בהליכת מסרק: הלכנו לאורך הנחל במרווחים של כ-10-30 מטרים אחד מהשני, כל אחד על שביל באזורו. טכניקה זו אפשרה לנו להבין טוב יותר את מערכות השבילים בדגש על זיהוי נקודות החיבור והנתיב המרכזי.
- כאשר אין עקבות ניתן לבצע גישוש המסתמך על גללים ישנים שיכולים להישאר במקומם במשך חודשים והם אמצעי לגילוי הנתיב המרכזי והבנת התנהגות החיה בשטח. בגישוש גללים יתרון משמעותי לגישוש משותף בהליכת מסרק.
- בערבה סוג הקרקע והלחות שלה משתנים באופן תדיר, דבר שמקשה על תיארוך העקבות וזיהויין בשטח.
מציאה על הדרך
לאחר ארוחת בוהוריים מפנקת נסענו על כביש 90 למטעי התמרים, בדרך אורי ערד מצא ארנבת דרוסה על הכביש. בחנו את כפות רגליה וגילינו שאור ברגהאוס צדק בכך שלארנבת אין כרית, למעשה היא דורכת רק על אצבעות רגליה שמשמשות מעין כריות, יחד עם פרוותה הצפופה.
צילום: אסף בן-דוד
במטעי התמרים- גבול ירדן
מצאנו עדויות לפעילות של שועלים, דורבנים, ארנבות, זאבים, צבועים ואפילו פראים – מטרים בודדים מהגבול. עקבות זאבים איכותיות אפשרו לנו לדון בסימני הזיהוי האופייניים להם.
עקבות זאב במטעי התמרים בקרבת גבול ירדן, אחורית משמאל לצד קדמית מימין
צילום: עופר אתר
התנסות במציאת מלכודות
מלכודות בע"ח שמטמינים עובדים זרים הם לצערנו דבר נפוץ בערבה, פריטל סיפר לנו שלאחרונה נרשמו מספר הצלחות של גששים לאתר מלכודות בערבה ועל הרצון להקים צוותי גששים לאיתור מלכודות בכל הארץ (!).
לכן, ניצלנו את ההזדמנות ופריטל הכין לנו זירת מלכודות מגוונות אותן היינו צריכים לנסות לאתר בשטח. המשימה לא הייתה פשוטה בכלל וראינו שיכולות הגישוש שלנו באות לידי ביטוי במציאתן (נמצאו 7 מתוך 8 מלכודות).
מלכודת כלוב שנמצאה מוחבאת בשיחים
צילום: עומרי שקותאי
לסיכום
- מומלץ לנסות לגשש אחרי פראים וראמים בקרבת המושבים בערבה בסיומה של תקופת החורף.
- ניתן למצוא מגוון עקבות באזורים של מי-תהום גבוהים בערבה גם אחרי גשם קל ורוחות חזקות.
- גישוש משותף הוא כלי יעיל, גישוש בהליכת מסרק יעיל במיוחד לגישוש בנחלים רחבים בערבה ולגישוש גללים בפרט.
- שווה לבחון את כיווני המחשבה שהועלו לגבי תחנות הסימון של הפראים והראמים והנתיב שלהם. הנושא מצריך בדיקה יסודית והשוואה למקומות נוספים. *המדגם קטן ואין לחרוץ מסקנות חד-משמעיות.
- בתור קהילת גששים, יש לנו פוטנציאל לתרומה משמעותית כנגד צייד מלכודות בלתי חוקי.
- ישנה פעילות רבה של חיות-בר במטעי התמרים בערבה וגם בקרבת גבול ירדן, פראים מגיעים לגבול.
- בדברי הסיכום החיוביים שהועלו בסוף המפגש עלה הרצון לייצר בשנה הבאה מפגש מחנה אקולוגי עם פעילות אקולוגית רחבה יותר כגון השמת פלטות עקבות, מצלמות שביל ועוד.
תודות
לאורן פריטל שאירח אותנו, תכנן, ביצע והעשיר את כולנו.
לכלל חברי המועדון שהגיעו, היה זמן איכות מהנה במיוחד.
"ספינת המדבר" (גמל חד-דבשתי)
צילום: אסף שמולביץ'
