במפגש מועדון בחולות קיסריה (החולות המזרחיים ליד מאגר השיקוע) נפגשנו לאחר השבתת המשק הראשונה (ונקווה שגם האחרונה) בעקבות נגיף הקורונה. המפגש לא תוכנן בלו”ז השנתי אלא נקבע בספונטניות כשבוע לפני הוצאתו אל הפועל ולמרות זאת הגיעו 51 חברי מועדון.
צילום: עומרי שקותאי
היה מאוד מרגש ומשמח להיפגש אחרי תקופה ארוכה שלא התראינו ולהוריד חלודה ביחד.
התחלנו בהסתכלות משותפת על עקבות בע”ח ובמהרה עברנו לגישוש אדם בזוגות, בכל זוג הוגדר אדם אחד שצועד ובן זוגו מגשש אחריו, ובהגעה לסיום שביל הצעידה מתחלפים.
תרגיל פשוט זה תפס את מרבית נפח המפגש וממנו העלו חברי המועדון מספר תובנות על גישוש טריילינג ,אתמקד בשתיים מהן.
חברי המועדון העידו שפעמים רבות הדבר שעזר להם למצוא את המשך השביל הוא לחזור לעקבה אחרונה.
חזרה לנקודה האחרונה היא פעולה לא פשוטה. לחזור על עקבותינו (תרתי משמע) זה לא כיף, החזרה לאחור נותנת לנו את התחושה שטעינו, שפספסנו משהו שהיינו צריכים לראות, שאנחנו לא מתקדמים קדימה במציאת השביל ושאנחנו מתחילים להסתבך, נראה שבשביל לקבל את ההחלטה לחזור לאחור אנחנו צריכים להודות בפני עצמנו ובפני מי שרואה אותנו מגששים שטעינו, אך הדבר לא מדויק.
גם הגששים הטובים בעולם חוזרים לאחור. אנחנו אנשים ואין לנו דרך לצפות כל סיטואציה שעומדת להתרחש, לכן לגיטימי שנגיע למצבים בהם אנחנו צריכים לחזור אחורה לעקבה האחרונה, החוכמה היא לזהות את המצבים הללו בשלב מוקדם ולהצליח להגיע לעקבה האחרונה, לכן לפעמים רצוי לחרוץ את הקרקע עם הרגל ולהשאיר סימון במקום בו אנחנו מזהים עקבה שייתכן ונרצה לחזור אליה.
לשמחתנו היו מספר אנשים שהגיעו עם אותו סוג סנדלים (הסנדלים עם הסוליה הדקה בדגם הזיגזג), מה שיצר בלבול אצל מספר זוגות שהגיעו לחבר מועדון אבל לא לחבר שאחריו הם רצו לגשש.
דבר זה מדגיש לנו את הצורך באיסוף מידע לזיהוי האינדיבידואל שאנו מגששים אחריו כמו אורך הצעד שלו, גודל העקבה, זווית הדריכה וכל התנהגות שניתן להבחין בה היוצרת לנו פרופיל של מי שאנחנו מגששים אחריו.
להגיע לאזור עם הרבה עקבות ולהבין מי הבחור שאחריו אנחנו מגששים יכול להיות אתגר גדול, במיוחד בגישוש אחר בע”ח ובסיטואציה בה מידת הטריות זהה.
בתמונה: אורי אתר מגשש בהצלחה אחרי אביו עופר אתר
צילום: עומרי שקותאי
בסיום תרגיל הזוגות קיימנו “זירת אירוע“
בתרגיל שבנינו, חברי המועדון נעמדו בסיטואציה בה מישהו פרץ לרכב וגנב ממנו חפצים של חבר מועדון ומשתתפי המועדון היו צריכים לנסות להשיג בחזרה את אשר נגנב.
חברי המועדון הצליחו לעלות על נתיב הגנב שהגיע לרכב והנתיב בו הוא ברח עם השלל, לאחר מעט הכוונה הצליחו גם למצוא את הציוד הגנוב.
מהתרגיל עלו מספר מסקנות:
לפעמים קשה לראות את העקבות בתנאי צל: הציוד הגנוב הוטמן מתכת לשיח בחלק המוצל, דבר שהקשה על הזיהוי של ההפרה בקרקע.
תשומת לב לסימנים נלווים: בזירת האירוע תחת העץ שממנו הגנב הגיע הייתה פחית XL וסיגריה שמצבם חדש, חברי המועדון לא ייחסו להם חשיבות ולא חשבו שהם חלק מהאירוע.
תשומת לב לסמנים הנלווים היא חשובה, באירוע אמת ניתן היה לקחת את הממצאים למז”פ לזיהוי DNA של הפושע, במקרה אמת ייתכן שזה הדבר היחיד שיסגיר את הגנב (יש לדווח למשטרה ולא לגעת בממצאים).
סימנים נלווים יכולים להיות גם קוליסים של כלי רכב שונים, שתן, צואה ועוד, הם דורשים תשומת לב מיוחדת – גישוש זה לא רק עקבות.
גישוש ספקולטיבי: משתתפי המועדון מעידים שלא השקיעו דיי מחשבה בלנסות להבין את ראשו של הגנב, אלה התמקדו בעיקר בעקבות.
ניסיון להבנת אופן המחשבה של הגנב והתבוננות במרחב כזירת אירוע יכלו לעזור בכמה דברים:
– לקצר את זמן ההגעה לנתיב העקבות של הגנב.
– לזהות את מקום ההטמנה.
– לנצל את מלוא כוח האדם.
– לקשר סימנים נלווים.
חבר המועדון אורן פריטל הגיע באותו הבוקר במיוחד מהערבה, סיפר על הפרויקט אותו הוא מוביל ברט”ג: יצירת צוותי גששים מתנדבים למציאת מלכודות בע”ח.
פרויקט זה זכה להצלחה השנה כאשר מספר חברי מועדון התנדבו לפרויקט, השקיעו מזמנם לחיפוש מלכודות ואף הצליחו למצוא מספר מלכודות בשטחי הערבה.
אין ספק שלנו העוסקים בגששות יש מקום לתרומה משמעותית במניעת צייד בלתי-חוקי.
בשנה הבאה נקיים מפגש מועדון גששות אדם בנושא מציאת מלכודות בע”ח.
לאחר דבריו של של פריטל הלכנו לראות את העקבות שמצא, עקבות שהוגדרו ע”י אסף בן-דוד כעקבות של קוקיה מצויצת (הגדרה ראשונה למין זה בארץ).
בתמונות: עקבות של קוקיה מצויצת מהמפגש
צילום: עומרי שקותאי
בשיחות עם אסף בן-דוד ועודד דבידוביץ’ הגענו למספר תובנות:
***חשוב לציין כי הניסיון שלנו עם עקבות קוקיה הוא קטן, ייתכן ונגלה שטעינו לגבי חלק מהמאפיינים המתוארים.
ואם כבר דיברנו על סימני אדם נלווים, בסוף המפגש נרתמנו לאסוף כמות זבל גדולה במיוחד שנשארה מ”מסיבת טבע” של בני-נוער מהאזור.
צילום: עומרי שקותאי
בתמונה: בלון גז קצפת המשמש קונדיטורים, בני הנוער משתמשים בו כסם לערפול חושים. תודה לעופר אתר על הזיהוי.
צילום: עומרי שקותאי
בתמונה: חבר המועדון אביב שוורץ שקיבל מפריטל תעודת מתנדב רט”ג בהיותו מתנדב בפרויקט צוותי הגששים.
צילום: עומרי שקותאי
לאורן פריטל שהגיע מהערבה הרחוקה וסיפר לנו על פרויקט הגששים ברט”ג (וגם על הקוקיה). ולכלל חברי המועדון, על החברה הטובה ושיתוף הידע והתובנות.
