נפגשנו כ-19 חברי מועדון באזור החולות של נחל אלכסנדר ליד הישוב חופית למפגש חנקים.
לשמחתנו הרבה חברי המועדון רני שטורם ושחר בן-ארצי אירחו אותנו במפגש ייחודי ואנחנו הרווחנו בגדול.
זה המפגש הראשון השנה שהיה מפגש לילי, בלילה גדל הסיכוי לצפות בבעלי חיים רבים ובעקבותיהם, ואכן ראינו עקבות רבות שלא יצא לנו לראות במפגשי מועדון אחרים וגם את בעלי החיים עצמם 🙂
צילום: נתנאל יסמין
עמדנו ביעד
בתמונה: חנק במארב
צילום: שמש יערן
ראינו חנק! שוכב לו במארב לתפיסת טרף פוטנציאלי כאשר כמעט כולו מחופר בחול.
חיכינו שכל החברים יגיעו ושלפנו אותו מהחול (תמונה בראש העמוד), ברגע שהוצאנו אותו מהחול החנק הרחיב את צלעותיו ונראה מאיים וגדול בהרבה, אך למעשה הוא לא גדול ולא מאיים בכלל.
ברגע שמניחים את החנק על החול הוא מתחפר בשניות כמו צוללן, ממש שחיין חול מעולה..
החנק, הוא הנציג היחיד של משפחת החנקיים בנחשי ארץ ישראל, אורכו של בוגר הוא בערך 80 ס”מ והוא ניזון בעיקר ממכרסמים קטנים ולטאות, ואכן ראינו עקבות של גרבילים בשטח וגם לא מעט ישימוניות מצויות ושממית בתים. בקושי רב הצלחנו לראות שני צ’ופצ’יקים קטנים ביותר בחלקו האחורי – שארית אבולוציונית למה שהיה בזמנו רגליו.
אז מלבד התצפית הכיפית והמרשימה, חשוב לא פחות לצאת עם תובנות לגבי עקבותיו של החנק:
באופן מפתיע העקבות יכולות להיראות ממש דומה לעקבות של נחושית חולות, כיוון ששניהם מתחפרים מתחת לקרקע ויוצרים “תלם”, החנק כמו הנחושית מסוגל להתפתל באופן מרשים מה שיוצר עקבות עם התפתלויות רבות ומשתנות, והוא אפילו מסוגל לבצע פניות חדות.
איך מבדילים בינו ובין נחושית? פרטים בוגרים יוצרים עקבות גדולות יותר משל נחושית.
אבל מה במקרה של חנק צעיר? (והיו חנקים צעירים בשטח..), במקרה כזה שווה לחפש ולמצוא עקבות יציאה מהקרקע, אם יופיעו סמני רגליים נדע שזו נחושית, ואם לא – חנק!
דבר נוסף, על פי רוב חנק ינוע בסינוסים פחות אחידים מנחושיות.
בצילום: עקבות חנק
צילום: עומרי שקותאי
אז מה עוד ראינו?
קטלן עברי
ראינו הרבה עקבות של עקרבים מהמין “קטלן עברי” וגם לא אחת את העקרבים עצמם, נראה שהמין הזה ממש שולט בשטח וייתכן שהוא מין העקרב היחיד שקיים בשטח.
היה תענוג לראות עקבות עקרב ולדעת לשייך אותן למין ספציפי, נקווה שלנו בתור קהילה יהיו תצפיות ותיעודים רבים של עקבות עקרבים עם זיהוי ספציפי של מין כך שנוכל לעשות השוואות ואולי להצליח לזהות מיני עקרבים ספציפיים לפי העקבות.
איך ניתן לזהות עקבות עקרב?
מקבצים של שלוש רגליים שמייצרות פסים מקבילים האחד לשני ולכיוון התנועה, בניגוד לרוב החרקים שלהם רגל (בדר”כ אמצעית) שנוחתת בזווית שאינה מקבילה ליתר העקבות ולכיוון התנועה הכללי.
בתמונות: קטלן עברי ועקבותיו
צילום: עופר אבל
קוצית נאה
זהו מין של ארינמל מאוד גדול, ראינו הרבה עקבות של ארינמלים ההולכים לאחור ויוצרים תלם בקרקע, אבל ישנן גם עקבות של הליכה קדימה על פני הקרקע שיכולים לבלבל עם עקבות חרקים אחרים. בשטח היה אפשר לראות שהעקבות מזכירות עקבות תיקן חול בשל הרוחב הזהה (כן, הקוצית הנאה באמת גדולה) ומספר העקבות הרב על אותו שביל.
בניגוד לתיקן חול ניתן לראות בעקבותיהם של הארינמלים תלם קטן במכרז שנוצר מקצה הבטן שנוגע בקרקע.
מצאנו עוד מין של ארינמל, בהתחלה חשבנו שמדובר במין קוצית חופית אבל מסתבר שמדובר במין אחר שאינו מוכר לרני ושחר. רמי וינשטוק, חבר של רני ושחר שהצטרף אלינו לסיור, מנסה לברר לנו על המין הספציפי.
בתמונה: קוצית נאה
צילום: רמי וינשטוק
בתמונה: מין ארינמל שעוד לא זיהינו
צילום: רמי וינשטוק
בתמונה: עקבות של קוצית נאה (הליכה קדימה והליכה לאחור)
צילום: עומרי שקותאי
בעלי חיים נוספים שראינו:
תיקני חול, נחושית חולות, צרעות, זבובים טורפים ועוד… ראינו גם נשל של נחש מסוג תלום קשקשים, רני לימד אותנו על המבנה הייחודי לראשו של תלום הקשקשים שנותן לנו זיהוי וודאי לנשל.
בסוף המפגש חיכה לנו שעיר מצוי על עץ ליד הרכבים, מביט בנו כאילו אינו מבין מה אנחנו עושים פה.
ֿבתמונה: נשל של תלום קשקשים
צילום: עומרי שקותאי
לסיכום
בתמונה: נחושית חולות
צילום: עומרי שקותאי
תודות
