בלוטי אלונים קלויים ומסוכרים

את מלאכת פיצוח הקליפות עשינו עם בולי עץ שהיו זמינים לנו במקום. ניפינו עוד בלוטים עם זחלי חרקים, שהפרענו לשלוותם.
ריכוז המרירות בבלוט נימצא ליד השורשון והניצרון שנמצאים בקצה המחודד של הבלוט. את זה ניתן ללמוד גם מהעורבנים והיערונים שמשאירים בלוטים חצי אכולים בשדה. הסרה של הקצה המריר מאפשרת לקבל בלוט אכיל עם פחות בישולים.

כמה אנשים החלו לעבוד על קפה הבלוטים בסדר הבא:

• קלייה קלה של הבלוטים משחררת עוד קצת מהמרירות.
• כתישה עד כמה שיכולנו במגבלות הזמן
• בישול עם הרתחה משמעותית וקצת סוכר יצרו משקה מחמם ומשביע.

בעבר הייתי מכין את הבלוטים קלויים ללא תוספות, אך פרץ יצירתיות בקבוצה הביא אותנו ליצירת מתכון של בלוטים מסוכרים :

• בישלנו את הבלוטים המפוצחים בישול קל להורדת המרירות. שתי הרתחות חוזרות עשו את העבודה.
• ייבשנו את הבלוטים בקלייה.
• הוספנו סוכר למחבת, דבר שייצר זיגוג כרמל – ממש כמו “אגוזים סינים”

בתאבון