היכולת להתבונן על הסביבה ולהבין אותה מעבר לאוסף של קווי גובה, להרגיש אותה בכל רמ"ח איברך ולבסוף… אין כמו אותה תחושה שמקבלים כשהצלחנו לחזור שוב למקום מוכר 

אם נבחן את עצמנו במרחבים בהם אנו חיים, אפשר לראות כיצד המקומות שבהם אנו מרגישים יותר בטוחים הם המקומות שאנו מכירים יותר. לדעת לנווט את עצמך הינו הצעד הראשון כדי לקבל ביטחון לשהות בטבע .

המקום שאני באופן אישי יכול לנווט בו בחושך, בעיניים עצומות, מבלי למעוד ולדעת מה המשמעות של כל צליל וכל חריקה בלילה הינו הבית שלי, בו אני ישן, אוכל ומעביר חלק רב מזמני. עבור תרבויות רבות, הטבע היה ביתם ומכאן ננסה ללמוד כיצד הם התמצאו בסביבתם ללא מצפן ומפה טרום העידן הטכנולוגי.

אלמנטים רבים יכולים לתת לנו עוגנים להתמצאות בסביבה. אנסה לתת סקירה של חלקם על קצה המזלג .

נתיבי שירה

האבוריג'ינים באוסטרליה השתמשו בדרך ייחודית ליצירת סיפורי דרך, על מנת להתמצא בסביבתם,  שנקראת SONGLINE שתורגם לעברית כנתיב שירה. אלו היו שירים וסיפורים שהאבורגנים היו מספרים להנאתם ביום יום והיו גם חלק מהשירים שילדים היו שרים בילדותם. כאשר התבגרו אותם ילדים ויצאו למסע אל תוך המדבר האוסטרלי העצום, אותם שירים התגלו כאלמנטים במסע, איתם אפשר לנווט בדיוק באותו נתיב שבני עמם הולכים מזה אלפי שנים .

גם בארץ יש לנו נתיבי שירה בפולקלור העממי. לדוגמא הסיפור על מערת המייש בזכרון  .

דמיינו איך כל מכתש רמון יכול להיות סיפור. לדוגמא תולעת שאוכלת סלעים וכל יום בא לה לאכול דבר אחר בסביבה. הסיפור יכול להיות ממש סיפור הדרך בה נלך, אם למשל מהר ארדון התולעת היתה כל כך רעבה, שהיא לא שמה לב שאכלה את הלב של החברה הכי טובה שלה והדם שטיפטף לה מהיידים והפה נטף  לכל אורך העמק ונספג באדמה עד שהגיעה לעין סהרונים שם היא   שוכבת ובוכה בתוך האדמה עד עצם היום .

השמיים

הכלי המדויק ביותר להתמצאות במרחב, ללא מפה, ששימש ככלי ניווט מעשי מהשורה הראשונה עד להמצאת מכשירי הניווט הלוויניים.  מיקום ותנועת גרמי השמיים הינה מחזורית (ביחס לזמן שבו אנו חיים) וניתנת לחיזוי ברמה של דקות .

אתם מוזמנים להרים את ראשיכם באם כיפת השמיים מחייכת אליכם ולנווט את דרככם בעולמנו תוך כדי מסע בין כוכבי.

שמש

הדרך הקלה והטובה ביותר למציאת הצפון באמצעים טבעיים הינה בעזרת השמש .

הערכה כללית נוכל לקבל באם נניח שהשמש זורחת במזרח, שוקעת במערב ובצהריים יש לה נטייה לכיוון דרום.

הבנה יותר מדויקת של מהלך השמש בעונות השנה תוכל לתת לנו הבנה יותר מדויקת של מיקום השמש במרחב מיכיוון שאנחנו לא נמצאים על קו המשווה עצמו אזי המסלול הנגלה לעיננו של השמש משתנה מעונה לעונה. בחורף המסלול מתקצר ובכך השמש מעבירה פחות אנרגיה אלינו ובכך בקייץ השמש עושה מסלול ארוך יותר מעל ארצנו ובכך מתקדם הקיץ עם העונות

ביום הארוך ביותר בשנה מסלול השמש מתחיל בנקודה הצפונית ביותר (בהנחה שקו הרוחב שלנו הינו 32) אז הוא יתחיל תא מסלולו 28 מעלות מעל הנקודה האמתית של המזרח וישקע 28 מעלות מעל הנקודה האמיתית של המערב .

.היום היחידי בו השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב בדיוק הינו יום השוויון שנערך ב 20 למרץ בלילה וב 23 לספטמבר בלילה מיום השוויון ועד היום הכי קצר בשנה, 21 בדצמבר, מסלול השמש ינדוד מציר המזרח מערב דרומה ומהיום הקצר בשנה ועד יום השוויון שחל ב השמש תחזור לציר המזרח מערב המדויק וב21 ליוני המסלול יהיה בנקודה הצפונית ביותר שלו 28 מעלות מעל מסלולו ביום השוויון.

שיטות מדויקות למציאת הצפון עם השמש ניתן לבצע עם מדידות הצל בעזרת מקל בשני זמנים נפרדים  בשעות הצהריים ומשם להוריד אנך לקו המחבר בניהם שיוצר למעשה את ציר הצפון דרום

כוכבים

תנועת כיפת השמיים בארץ

ניתן לדמיין את כיפת השמיים בתצפית מהארץ כמסך כדורי שמקובע לקיר בכוכב הצפון ומסתובב כל הזמן עם כיוון השעון הבנת תנועה זו חשובה מאוד לתפישת המרחב השמימית שלנו מיכיוון שהשמיים הם דבר דינמי ומשתנה ומי שרוצה למצא את דרכו שם חייב להבין את מימד הזמן של השמש והכוכבים.

למעשה אם אנו מבינים את עובדה זו בצורה נכונה אנו יכולים לקבוע את כיוון הצפון מכל כוכב בשמיים כי תנועה כלפי מעלה תיהיה למעשה זריחה ותנועה כלפי מטה תהווה שקיעה עליה למעלה תהייה לכיוון דרום וירידה למטה תהיה לכיוון צפון 

שתי קבוצות כוכבים בולטות ננעות סביב כוכב הצפון :

העגלה הגדולה

מין החלק הקידמי של העגלה (הרחוק מהידית ) מושכים קו משתי הכוכבים הקיצוניים כלפי החלק הפתוח של העגלה קו דימיוני בערך באורך של 15 מעלות קשת ונגיע לכוכב הצפון.

קסיופאה

קבוצת כוכבים בצורת W או M תלוי מאיפה מסתכלים לוקחים את הכוכבים כ18 מעלות קשת מהמפתח של המשולש הימני של הקבוצה

כוכב הצפון בעצמו הינו חלק מקבוצת הכוכבים בשם העגלה הקטנה

הצוואר של אריה

קבוצת אריה נמצאת בשמיים מינואר עד יולי הכוכב היוצא מהגוף ווהכוכב שמתחיל את הצוואר שלו יוצרים קו המצביע לכיוון צפון.

אוריון

דמות בולטת ביחוד בשמי החורף דצמבר – פברואר הינו אוריון ניתן לחבר ביין החגורה שלו לכוכבים שאינם ניצבים אליה ובכך ליצור 2 משוולשים שאינם שווי שוקיים המחוברים זה הלזה הניקראים גם חץ הצפון היום יובילו לכיוון כוכב הצפון הדיוק כאן הינו בינוני

ג הדרום

תצורת כוכבים בצורת ג שמהווה את הזנב של עקרב שמופיעה בחודשי הקייץ ממאי עד תחילת ספטמבר

בתחילת החודש מאי הקבוצה עולה במערב ולאחר מכן נעה לכיוון מזרח כאשר

בין יולי ליוני נמצאת קו האנכי שלה ה ג נמצא בדיוק הגבוהה ביותר לכיוון דרום

מבנה הסביבה

יסודות גאולוגים אומנם נעים לעיתים אף סנטימטר בשנה ויותר אך הם עדיין כלי משמעותי איתו ניתן למקם את עצמנו בסביבה הבנה בסיסית של כיווני ומיקומי אגני הניקוז והרכסים יכולים לאפשר לנו לנווט את דרכנו בחופשיות במרחב ללא היתעכבות חוזרת על מיקום של גאיות וא כיפות במסלול.

כיווני רכסי הרים וניקוזים של נחלים

הבנה כללית של המבנה הגיאולוגי של המבנה הגיאולוגי של הארץ יוכל למקם אותנו בגדול היכן אנו נימצאים ביחס לקו פרשת המים הארצי אם ומישם למצא את מיקומינו אזוא נפלא שתמיד נהנתי ללכת בו לאיבוד הינו פארק בריטניה הבנה כללית של השבר הגאולוגי שנימתח מצפון לדרום במזרח עליה לשרשרת הכיפות ולאחר מכן הירידה המתונה מערבה (כיוון כללי)של הוואדיות איפשר לי תמיד ללכת לאיבוד בשקט בגבעות המשתפלות מערבה ומישם עלייה בחזרה לרכס ומשם עליה צפונה הייתה מחזירה אותי לאתרים מוכרים כמצפה משואה או תל עזקה

כיווני רוח לקביעת כיוון בדיונות

בניווט באזורי דיונות אם דיונות נעות או דיונות מיוצבות ע"י צומח די בלהיתבונן בדיונה ולחפש את עקבות הרוח עליה בשביל לקבוע את את הצפון.

משטר הרוחות בארץ נע לרוב מכיוון דרום מערב מכאן נוכל להסיק כי הדיונות בארץ פונות לאותו כיוון בצידם המתון וצידם התלול פונה לכיוון צפון מזרח

שברים גאולוגים

מיומנות עם פוטנציאל שלא מימשתי אותו מספיק למעשה – חברי מספרים על יכולת לעקוב אחרי שברים גאולוגים ובכך להגיע למעיינות וגבים שיושבים בדיוק בנחלים ובוואדיות .

חושים

דני מדור מרי ורבי לעולם הניווטים תמיד הזכיר כמה חשוב להקשיב כל הזמן לתחושות הגוף בניווט אחת מהסיבות הברורות ביותר לכך נראתה כאשר ניווטתי עם החוג שלי באזור מידבר יהודה ומייד כשהתחלנו לרדת מתחת לגבה של 100 מטר נכנסנו הישר לתוך שכבת האוויר הרוויה בלחות של ים המלח שכבות אלו גבהם משתנה מיום ליום עפ"י מזג האוויר אך ניתן להרגיש אותם בגוף או אף לראות את היצטברות הלחות על הקרקע וההתיבשות שלה במהלך היום.

כמו כן בניווטי לילה קל להרגיש את הצינה היורדת מההרים לתוך העמקים או אף לתוך אוכף משמעותי.

סייג חשוב הוא שלא ניתן להיסתמך באמת על נתונים אלה ללא הבנה בסיסית במערכות מזג האוויר ששולטות כרגע באזור.

הצומח

צורת גדילת צמחים

צמחים חייבים לקיים פוטוסינטזה על מנת להיתקיים ובכך הם מושפעים מכיוון האור בגדילתם

צמחיה ביער ביחוד באזורים צפוניים תגדל עלווה וענפים גדולים יותר לכיוון דרום שם השמש נמצאת בחורף רוב היום

עובדה זו ידועה בארצות צפוניות יותר (או דרומיות מדרום לקו המשווה)השינוי בפרופורציות הגדילה יהיה גדול יותר .

ואני לא מכיר מחקר שנעשה בארץ בעיניין אך ממספר רב של תצפיות אני יכול להגיד כי יש סיבה טובה לנסות להסתמך על השערה זו להתמצאות בתוך יערות בהם כיפת השממים לא זמינה תמיד למבט.

חסת המצפן

צמח מרתק נפוץ במעזבות שולי דרכים ואתרים מופרעים כצמח חלוץ יש כאלה שמצאו בו שימוש מפאת קרבתו לחסה התרבותית כצמח מאכל כשהוא צעיר אך בחודשי הקיץ לקראת הפריחה הוא מתחיל לגדל את עלו בצורה מוזרה למדי על ציר צפון דרום עם החלק הצר של העלה פונה מעלה (הדבר נוגד את המחשבה הבסיסית שהצמח ירצה להיות חשוף כמה שיותר לשמש)

מפני שכך היא מקבלת פחות שמש בשעות הצהריים החמות והמייבשות ויותר שמש בשעות הבוקר והערב.

אנחנו יכולים להשתמש בו כמצפן שטח של ממש .

טחבים שרכים וחזזיות

לכן נמצא ביחוד בארץ טחבים מתפתחים בעיקר על עצמים הפונים לכיוון צפון מעצים וסלעים עד לאדמות חוליוות.

חזזיות בדרום נמצא לרוב במפנה הצפוני של הסלע – ככל הנראה על מנת לאבד כמה שפחות מים.

חיות הבר

תצפיות

לא נישכח להזכיר את הנמלה הבנאית שבונה את הקן שלה עם הפנים לכיוון דרום בחורף על מנת לאפשר לשמש לחמם את הביצים על מנת שיבקעו יותר מהר.

ואת העופות שבתקופת הנדידה בגבהים גבוהיםבין 500-1400 מטרים ניתן להיתבונן על צירי הנדידה .

"השביל חכם מההולך עליו "

כך אמר לי פעם המדריך שלי כשהלכנו על דרך הבשמים וכך אני מרגיש כשאני צועד בטבע בעיקבותיהם של חיות שונות ומשונות .

בע"ח כבתור המקומיים של השכונה בה אנו מיסתובבים הם ישויות מרתקות ללמוד מהם את השטח וכיצד להתמצא בו.כל פינה בה מתקיימים חיים מלאה בשבילי בע"ח שיוצרים בעלי חיים קטנים כגדולים מנמלים ועד לפילים(או פרות וגמלים שהן הגדולות ביותר שחיים בארץ).שביל בע"ח חיים בד"כ נראה כהפרעה בשטח מתמשכת אדמה דרוכה אבנים מפונות צמחיה מדוכאת או אף צמחיה שונה (במקומות מסויימים ראיתי כי קחוונים עיטרו שבילי בע"ח .

לכל שביל ישנו אינטרס שחייה מקיימת בעת ההליכה עלו אם הוא ירידה לעמק לשיחור מזון,הליכה למעיין להרוות את צימאונה או חזרה הביתה למחסה מהיום/הלילה המפרך.כל אינטרס שכזה שמתקיים באופן קבוע יצור שביל בשטח ואנו יכולים להישתמש בשבילים אלו לנווט את עצמנו במרחב הטיבעי.

לדוגמא באם נירצה למתא מעיין במקום לגרד את עיננו על המפה ולנסות להבין אם ציינו את המעיין במקום נכון במפה ואיפה הוא מתחבא בתוך כל המציחה הזו ניתן פשוט למצא את שלל השבילים שבד"כ מאוד מאופיינים בכך שהם הולכים הישר אל המטרה ללא עיכובים מיותרים ומיכנסים מסביב לאותה נקודה .

דוגמא מעולה לניווט כזה אפשר לעשות לעין סהררונים במכתש.

אך השבילים יקחו אותנו לדרכים הבטוחות ביותר כי שביל קבוע לא יוכל להיווצר אם חיה נופלת בו מידי יום כך בשפלת יהודה ניתן להיזהר מנפילה לבורות ובארות .

היתמצאות במרחב הזמן

דבר חשוב נוסף כשאתה בטבע הינו להבין את המקום שלך בזמן ביחוד אם אתה רוצה לתצפת בבע"ח או לנווט את דרכך בסביבה ולהישתמש בתבונה בשעות היממה והלילה לפי עונות השנה.באם הבנתה את תנועת הכיפת השמיים תוכל לחשב את השעה בצורה מדוייקת למדי עם העגלה הגדולה כאשר כוכב הצפון משמש כנקודת ציר שמימנה נמתח המחוג השמימי לעגלה הגדולה.

עומדים עם הפנים לצפון ומציירים בדימיוננו את המחוג השמימי קוראים את השעה כשעון בן 24 שעות  שהשעות מסתדרות כנגד כיוון השעון יש לקרוא את השעה ולחסר את הזמן מה8 במרס עפ"י הטבלא הבאה:

חודש =2-

שבוע=0.5-

יום= 4 דקות –

הנתונים נכונים עפ"י שעון חורף ומאחר כ 20 דקות מהזמן המקומי.