עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ:
איכה ה יח
מזה מספר שנים אני מהלך במדבר החולות של צפון גבעת אולגה בעקבות טורף העל המקומי – השועל המצוי. די פשוט לפגוש אותם מטיילים בחוף בלילות
הקיץ, בין שאריות האבטיחים, אך חשוב היה לי להצליח לפגוש אותם בצד השני של הכביש, בין החולות והשיחים שמסתירים את הצד הפראי של החיה התמימה
למראה הזו.
זה התחיל במבטים חטופים על חייהם, כמו אותו מרדף, שחלף כהבזק מולי, של שועל אחרי ארנבת. כמו הצווחה של הכרוון רגע לפני שכמעט פגש
את שיני הטורף המהולל. על מנת להצליח להיפגש עמם, היה עלי תחילה למצוא דרכים לאתר את מיקומם בים החולות. מספר סימני שדה סייעו בידי במשימה זו :
נבירות בקרקע:
מהסיור הראשון שלי בחולות אולגה, הפתיע אותי למצוא מאות נבירות של שועלים בשטחים הפתוחים של הדיונות. איך אני יודע שהם של שועלים ?
כמעט תמיד נמצא באדמה התחוחה שהוצאה מהנבירה עקבה ברורה של הקבלן… עומקם של רוב הנבירות נע בין סנטימטרים בודדים ולא עולה על 20 ס"מ.
רוחבן בד"כ לא יותר מ – 15 ס"מ בבסיסן הרחב. כאן בא לידי ביטוי היתרון של האוזניים העצומות של השועל, שיכול להקשיב לאותן זחלים
של חיפושיות ולטאות קטנות הזוחלות מתחת לחול הרטוב. תופעה שתוארה בשועלים אחרים בעולם.
טביעת כף רגל שועל מצוי:
עקבת השועל בנויה מארבע ציפורניים, ארבע אצבעות וכרית. אמנם יש לו אצבע חמישית ברגל הקדמית, אך נדיר שהיא פוגשת בקרקע.
אורכה של כף הרגל האחורית כ – 4.5 ס"מ ורוחבה כ – 4 ס"מ אורכה של כף הרגל הקדמית כמעט 5 ס"מ ורוחבה 4.5 ס"מ .
למראית עין, ניתן לחשוב כי הלך כאן כלב פינצ'ר גדול, אך כאשר מתעמקים בעקבה עצמה, מגלים כמה סימנים שקשה להתעלם מהם.
-
הצורה הכללית של העקבה מקבלת צורת אליפסה (כמו כל הכלביים).
-
הציפורניים ברגל האחורית של השועל מאוד עדינות ולרוב מכונסות כלפי אמצע העקבה .
-
בכף רגלו האחורית, חלקה התחתון של הכרית מראה צורת C ולא W כמו לרוב הכלביים.
-
בין האצבעות והכרית ניתן לדמיין צורת X .
-
בחרסית עדינה, ניתן לראות את ההטבעה של השערות שעל כף רגל.
גללים במקומות אסטרטגיים :
גללי השועל דומים מאוד לכלל גללי הכלביים. רוחבם יכול לנוע בין 0.8 מ"מ עד ל 1.8 מ"מ. הגודל והצורה משתנים בהתאם לתזונה שלו. השועל משאיר גללים כסימון טריטוריה בראשי גבעות וערמות אשפת מטיילים פוריות. אם מגיעים בזמן, אפשר אפילו להריח את ריח השתן האופיני כל כך לשועל.
קולות הנביחה :
לשועלים קריאות טריטוריה קלות לזיהוי. ניתן לשמוע אותם נובחים במהלך סיור הלילה שלהם וגם, מעמדה אסטרטגית, על כלב שעובר בשכונה.
שבילים :
מעקב אחר העקבות של השועלים נתן לי מבט עמוק יותר לתוך חייהם. נראה כי יש להם העדפה לטייל צמוד לשיחים ובשקעים בין הדיונות, עם גיחות לתוך עמדות תצפית גבוהות. לעיתים העקבות הובילו לתוך שיחי האלה והאטד הענקיים שמכסים את הדיונות שמאחוריהם. בימי הקיץ, נראה כי השועלים עוזבים את הדיונות לטובת החופים, המספקים את שאריות המזון העסיסיות מהנופשים בים. נוסף לכך, ראינו כי מחודש מאי, הם מעדיפים לעשות עיקופים גדולים
ולא להיכנס לחולות. ככל הנראה הם נמנעים מזרע הפורענות הסורר של גזר החוף שבנוי להצמד לכל פרווה דלילה (אפילו של רגלינו).
דגמי תנועה :
דגמי ההליכה הם למעשה הסדר שבו נוחתות הרגליים על החול, כשהחיה נעה בשטח. כל דגם מספר לנו על הקצב וכיוון התנועה של החיה. על מנת להבין
את הדגמים במלואם, היה עלינו להשתמש במגוון רחב של עזרים מתמונות של חיות בתנועה , סירטונים בהילוך איטי והתבוננות על תנועה של חיות בטבע .
לא כאן המקום להסביר את כל מהלך התנועה ואת משמעויותיה הפיזיולוגיות על החיה. אתן רק את המידע הרלוונטי לניתוח הדגמים בשטח. רוב דגמי התנועה הינם משותפים לכל היונקים, אך יש לכל חיה את הדגם שבה הכי נוח לה לנוע. כל חריגה מהדגם הבסיסי שלה נוצר בעקבות שינויים בסביבה או בהתנהגות החיה.
ניתן לפרוס את הדגמים על ציר מספרים, בו הדגם הבסיסי יהיה 0, כל מה שאיטי ממנו יהיה בצד השלילי של הציר וכל מה שמהיר ממנו, יעלה במספרים עוקבים חיובים.
להלן דגמי ההליכה של השועלים שאספתי עם השנים :
- (2 -) הליכה – הינה תנועה איטית בעבור השועל. בכל צעד, הרגל האחורית נוחתת מאחורי הקדמית, המרחק בין הצעדים קטן. כ – 20 ס"מ בין צעד אחד למשנהו. בהליכה, השועל בד"כ מרחרח בקרקע אחר דרני חיפושיות או מהלך לו בחשאיות על מנת לחמוק מאיום פוטנציאלי.
- (1-) הליכה רישום עוקב – בדגם זה העקבה הקדמית והאחורית של אותו צד נוחתות באותו מקום. הדגם אמנם דומה לטרוט רישום עוקב, אך אורך הצעד שלו יותר קטן.
- (1-) הליכה צעד מעבר – בעת הליכה מהירה או בצעדים ארוכים הרגל האחורית עוקפת את הקדמית כמו בטרוט אך בדגם הזה מכיוון שרגלי החיה כל הזמן על הקרקע, הרגל האחורית עוברת את הרגל הקדמית עם נטייה חזקה מחוץ לגוף על מנת לא להתנגש ברגל הקדמית .
-
(0 -) ריצרוץ רישום עוקב – למראית עין העקבות מסודרות בקו אחד במרחקים גדולים האחת מהשנייה, אך במבט חוזר ניתן לראות כי כל "עקבה" מורכבת למעשה מ 2 עקבות. למעשה הרגל האחורית מספיקה להכנס לתוך העקבה של הרגל הקדמית בשבריר שנייה שהחיה באוויר. זהו קצב התנועה הבסיסי של השועל. כך הוא ינוע לרוב בין מקום למקום.
-
(1 +) ריצרוץ צעד מעבר – זהו דגם תנועה יותר מהיר מהטרוט רישום עוקב. הרגל האחורית נזרקת מעבר לעקבה של הרגל הקדמית בין כמה סנטימטרים בודדים
לכ 10 ס"מ. השועלים נעים בדגם זה בד"כ בשטחים פתוחים כשהם רוצים לנוע בקו ישר.
-
(1 +) ריצרוץ צידי – דגם הליכה האופייני למשפחת הכלביים בו במהלך התנועה הרגל האחרית עושה תנועה צולבת את הרגל הקדמית הנגדית . שמעתי כל מני הסברים לתנועה הזו. אחד מהם הוא שזו דרך להעביר את המאמץ של השרירים מצד לצד. מרק אל ברוך מציע את הצורה הזו כפתרון יצירתי של הכלביים למנוע מפגש של הרגל האחורית בקדמית תוך כדי תנועה. אני מוצא כי השועלים נעים בדגם זה כאשר הם רוצים להסתכל לכיון אחד ולהמשיך לנוע במסלולם.
-
(2 +) ניתור3X4 – דגם לא מצוי ומעניין בו הרגל האחורית, שנוחתת ראשונה, מוטבעת בתוך העקבה של הרגל הקדמית, שעזבה אחרונה את הקרקע. בפועל, נראה את השועל במין קפיצות עדינות. כנראה זה מצב בו השועל בורח אמנם, אך אינו מפוחד מאוד מהסיטואציה.
-
(3 +) דהירה מכונסת – זוהי ריצה עוצמתית בה כל הגוף מתכווץ ונמתח כקפיץ ומתקבל לנו דגם של " קופסא" עם ארבע עקבות ולאחריו הפסקה, בה השועל נמצא באוויר. "הקופסא" גדלה ככל שרכיב התנועה האופקי גדל וקטנה כאשר השועל רוצה לפנות או לקפוץ לגובה.
-
(4 +) דהירה מלאה – כאן השועל רץ בכל כוחו קדימה ופורש את כל גופו. הרגליים הקדמיות נוחתות הרבה אחרי האחוריות. את הדגם הזה אני רואה בד"כ בבריחות של שועלים מרכבים באזור החוף.
ככה יכולתי להתחקות אחרי התנהגותם של השועלים ולמצא את אזורי שיחור המזון שלהם, שבילי המעבר הקבועים, אזורי השעשועים ומסלולי הבריחה הקבועים. עם הזמן למדתי את שגרת יומם ויכולתי פשוט להשען על שיח אלה ולהתבונן בהם מקיימים את שגרת יומם. כל עוד נשארתי במקומי ולא גיליתי התנהגות חריגה. נראה כי הם התחילו להתעלם מקיומי באופן חלקי. מצאתי את עצמי יושב ליידם וצופה כיצד הם דגים את טרפם מים החולות,
מרחרחים ומקשיבים לרחשי גרגרי הקוורץ, שהסגירו את מיקומה של אותה לטאה אומללה.
מוות ולידה
חיפוש גיאולוגי קצר, אותו למדתי מביל וודלי, הביאו אותי למצוק כורכר. החיות מחפשות את מעברי השכבות בין הסלע הקשה לסלע הרך לחפור את מחילותיהם. כמה צעדים נוספים, ושם, בנקודת מעבר בין הגג של הכורכר הקשה לחול הרך, חפרו השועלים מחילה. אחת לשבוע הייתי מגיע לצפות בהם מרחוק. בחודש מאי התחילו לצאת משם הקטנטנים. המחילה הורחבה באופן משמעותי וכל מיני שקיות במבה ביסלי וצ'יפס החלו להערם בפתח המאורה. באחד מהסיורים מצאתי לצערי גולגולת של שועל. נראה כי הוא היה צעיר במותו. את זאת הסקתי משיניו החדות ומהחניכיים שלו, שלא הראו סימני נסיגה. מאוחר יותר, בחודשי הסתיו, המחילות הרבות החלו להעלות קורי עכביש. נראה כי גם ההורים הלכו להתגורר זמנית בבית אחר. כנראה כדי להמנע מהתרבות של טפילים.
עם השנים, הפך השועל בעבורי לחיה שמזכירה לי לשוב אל הקסם של החולות. גם בתקופות העמוסות של חיי עקבותיו מזכירות לי לשוב אל קסם הגששות של טיול דרך העקבות של אותה צורת חיים שכל כך שונה משלי.
תודה להילה, מיכל, ביל, דני ושימי שסייעו לאסוף את החומר לכתבה .