הם הגיעו להחלטה זו משתי סיבות האחת היא שהעצים גוססים ברובם והשניה מהרצון לאפשר בית גידול לפרחי הבר וחיות הבר שמקומם הטיבעי הוא השטחים פתוחים ברמת הנדיב שבעשורים האחרונים ניסגרו ע"י חורש ויער נטוע.
הגזעים הכרותים של הברוש אינם מראה מלבב אך בשבילי זו הייתה הזדמנות שמגיעה אולי איזה פעם בשנה בה אני יכול למצוא גזע ברוש רחב
אך לא זקן מידי ועם קליפה חלקה ללא ענפים שיוצאים מהצד – זו הייתה הזדמנות לקלוע סל מקליפות העץ.
סלים מקליפות עצים נקלעים באופן מסורתי באירופה וצפון אמריקה מעץ הנקרה BIRCH העץ היחידי שמצאתי לו מקבילה בארץ.
מיד ניגשתי אל המלאכה במהירות כי בעוד שעה מחכים לי בפגישה הקילוף של הברוש בעונה זו קלה למדי לברוש שתי עונות גדילה בשנה ובהם הקליפה מתקלפת בקלות מהעצה.
הקילוף נעשה בעדינות מירבית על מנת לקבל את הרצועות הארוכות ביותר שאפשר. והריח החזק של השרף עולה ופותח את דרכי הנשימה .
השלב השני היה ליצור רצועות שוות באורכן ולהציב אותם בשתי וערב ליצירת הבסיס. על מנת להמשיך היה עלי לייצב את הקליעה בעזרת חבל שיצרתי מרצועות דקות של הקליפה אותם קלעתי מסביב לבסיס הסל.
בשלב הזה נראה הסל כלבאגן אחד גדול – הצבתי אות עם הבסיס כלפי מעלה והתחלתי לקלוע רצועות מסביב לרצועות הניצבות.
החלק הקשה כאן הוא לשמור על אריגת שתי וערב מכיוון שאני משתמש באותו קולע לאורך כל הקליעה לשם כך הוספתי שני ניצבים באחת מפינות הסל על מנת לשמור את סדר הקליעה .
ניתן גם לקלוע עם רצועה בודדת לכל סיבוב – אך לי לא הייתה את הפריבילגיה של הזמן כי חברי היו אמורים לאסוף אותי כל רגע.
ולבסוף הסגירה מחזירה את הניצבים לתוך הקליעה ומהדקת את הסל .
>