סוף סוף זה קרה – מפגש שעוסק בגששות מערות עם שמש יערן!!
המפגש כבר נדחה בשנה שעברה עקב הקורונה. השנה, למרות שהיינו בגל הדבקה גדול במיוחד, (אומיקרון) זה לא מנע מאתנו לקיים את המפגש, ו-24 חברי מועדון נפגשו בערד בציפייה ללכת ולחקור יחד עם שמש את מערת כידוד. לא ברור איך יצאנו מהמפגש הזה בלי להידבק בקורונה, אבל בתחושת החקר והגילוי של עולם המערות בהחלט נדבקנו.

 

צילום: ענת אידלמן

עד הפתח

אז יצאנו לנסיעת שטח, השארנו את הרכבים באגן העליון של נחל כידוד וירדנו למערה בהליכה של בערך קילומטר. לפני הכניסה למערה דאגנו לעשות את צרכינו משום שלא נהוג לעשותם בפנים. מערה זה שטח שבמובנים רבים מנותק מהעולם שבחוץ, מה שנכניס איתנו ישפיע על המערכת האקולוגית המבודדת והענייה יחסית במשאבים ועשוי גם להישמר במערה למשך פרקי זמן ארוכים בהרבה מחומרים אורגנים הנמצאים בפני השטח.
דברי פתיחה של שמש היו על מערות בכלל, מערת כידוד בפרט ודגשים להסתובבות במערה.
מערת כידוד היא אחת המערות הארוכות ביותר במידבר-יהודה, אורכה מגיע ל-549 מטר והיא נוצרה בתהליך קרסטי כאשר מי התהום היו באותה תקופה בגובה מפלס המערה.
למערה יש פתח אחד מרכזי עביר לבני אדם, אך סביר שישנם פתחים נוספים קטנים יותר למעבר בע"ח.
המערה עצמה בנויה ממספר חללים שונים, שמש הביא לכולנו מפות של המערה המתארות את מכלול החללים במדויק.
בהגיענו לפתח הבחנו בפעילות מרשימה של בע"ח בכניסה, דורבנים השאירו שם כמעט כול סימן אפשרי, שפני סלע השאירו גללים ועקבות, יונים השאירו לשלשת ועקבות.
שמש הסביר לנו שפתח המערה פעמים רבות יכול להוות אינדיקטור טוב למי שוכן בפנים, לא אחת יש פודרה יפה בכניסה שמאפשרת לנו לראות בה עקבות בע"ח. פודרה זו נוצרת פעמים רבות בשל "רוח של מערות", תופעה של זרימת אוויר בין מערות עם נפח משמעותי אל פני השטח.
הרוחות יוצאות מהמערה ומסיעות איתן חלקיקי פודרה קטנים שחלקם שוקעים בכניסה, ניתן לשער גם שאם יוצאים מהמערה יונקים בינוניים ומעלה הם גם תורמים לשבירת הקרום שבפתח.
שמש מספר שכמות ומגוון העקבות שבפתח יכולים לרמז לנו על גודלה.
הפתח הגדול של מערת כידוד שדרכו נכנסנו אינו עביר ליונקים כגון צבוע ודורבן כיוון שמעבר לפתח יש מדרגה של מטר וחצי לפחות, ייתכן שהפעילות המרובה בקרבת הפתח יכולה להעיד על הימצאות של מספר חללים ופתחים נוספים בקרבתו.

 

צילום: חדווה טוגנדהפט דוד

 

נכנסנו

מדרגת הסלע מצריכה זהירות ועזרה הדדית שבסופה כולנו היינו בתוך המערה, מדוגמים בלבוש ארוך, נעליים סגורות, פנסים (כולל פנסי אולטרה סגול), קסדות ייעודיות (תודות למרים וחברים נוספים) ומסכות  למניעת קורונה שהיו הרבה יותר מחניקות מהמערה עצמה.
נכנסנו לעולם אחר, מחוץ למערה הייתה רוח קרה וטמפרטורה מאוד נמוכה שהזכירה לנו מפגש גששות בשלג, ובמערה עצמה כמעט שאין רוח והטמפרטורה גבוהה בהרבה.
קיבלנו משמש הסבר על בע"ח שנמצאים במערות, אותם ניתן לחלק לשלוש קבוצות שונות:
טרוגלוקסניים: בע"ח שנכנסים ויוצאים מהמערה באופן עונתי או יומי, הם חיים על הציר שבין פני השטח והעולם התת קרקעי.
טרוגלופילים: חובבי מערות, מעבירים את חייהם במערה, אך קיימים גם בסביבות שאינן מערות.
טרוגלוביטים: שוכני המערות, חיים רק במערות, בעלי התאמות אבולוציוניות למערות.
שמש סיפר לנו על ממצאים מרתקים שלו ממערות במדבר יהודה, כגון "קטן רגל מנומנם", "אופילואקריד" העקרב הנדיר "חד-צלע גדול" ויצורים אחרים, חלקם נמצאו רק במערות מדבר יהודה ולא באף מקום אחר בעולם! במובנים מסוימים אקולוגיה של בעלי חיים במערות דומה במידה רבה לאקולוגיה של איים.

מפת המערה: מתוך אטלס המערות של מדבר יהודה.

 

ממצאים בחללים הראשונים

התחלנו לשוטט ולחקור, בקרבת הפתח (חללים A,D,E) מצאנו ממצאים רבים:
עז/כבש: גולגולת (איך היא הגיעה לשם?)
שפני סלע: עקבות, גללים וגולגולת
יונים: עקבות וזרדים רבים שהובאו לבניית קנים.
עטלפים: מעט גללים.
צרעה: קינים בנויים מבוץ של כדית (סוג).
עקרבים מסוג חד-צלע: נשלים ושלדים בלבד, חלקי גוף זוהרים באולטרה סגול של כאלו שמתו.
תיקנחול: פרטים חיים (זכרים מכונפים), וגם שאריות של מתים (כנפיים), ללא סימני חפירה האופייניים לנקבות.
מכרסם קטן: מעט עקבות, כנראה של קוצן וגם "נציב שתן" שאולי שייך לו.
ארינמל: פרטים חיים מסוג "כנפחוט" (תודה ליואב רומך על הזיהוי) ומה שנראה כמו עקבותיהם אשר מילאו את קרקעית המערה.

 

בתמונות: מימין- שלד עקרב חד-צלע. משמאל: גולגולת עז/יעל נקבה.

 

צילום: שלד עקרב – ערד גלוסקא, גולגולת- יואב רומך

 

בתמונה: גולגולת שפן סלע

צילום: יואב רומך

 

בתמונה: "נציב שתן", לרוב נוצר כתוצאה משתן של עטלפים, פה המיקום והגללים מתאימים למכרסם

צילום: עומרי שקותאי

 

בתמונה: מה שנראה כמו עקבותיו של הכנפחוט (ארינמל קטן)

צילום: עומרי שקותאי

 

ממצאים בחללים הפנימיים

כשהעמקנו לחללים הפנימיים של המערה (חללים H-S) כמות הממצאים ירדה משמעותית. עם זאת, יכולנו לראות בחללים אלו פעילות מרובה של עטלפים וגם מספר ממצאים מעניינים.
זו הזמנות להרחיב מעט על העטלפים בישראל:
בארץ ישנם 33 מינים של עטלפים, שהם יונקים מעופפים המהווים כשליש ממספר היונקים בישראל.
רק מין אחד בלבד ניזון מפירות ואבקנים (עטלף פירות מצוי) והיתר אוכלי חרקים.
בעטלפים ישנם מינים שנודדים באופן עונתי וכאלה שאינם נודדים.
העטלפים במדבר הישראלי אינם נודדים אלא חורפים – שוהים במערות מסוימות בתקופת החורף כאשר התמפרטורה נמוכה, בעיקר בשל מיעוט מזון.
אנו ראינו במערה מספר לא קטן של עטלפים ממין יזנוב גדול ויזנוב קטן, בעיקר בחללים הפנימיים.
היה ניתן לראות מספר רב של גללים מפוזרים כמעט בכל החללים, הגללים דומים לשל מכרסמים אך נוצצים משריון החרקים שנאכלו, צורתם אינה אחידה ומיקומם בכל המרחב, לעיתים במקומות שאינם נגישים למכרסמים. שמש מספר שקלאסי לראות רסיסי כיטין (מרכיב עיקרי בשלדי חרקים) מנצנצנים במערות ששוכנים בהן יזנובים, בכל חלקי החלל אך בעיקר בסמוך לקירות. נראה שפעמים רבות מדובר בנמלים מעופפות שניצודו ע"י היזנובים.
עוד ראינו (והרחנו) את שתן העטלפים (שיתנן), תופעה מגניבה ביותר היא זהירתו באור אולטרה סגול.

בתמונה: עטלף מסוג "יזנוב"

צילום: אסף שמולביץ׳

 

בתמונות: משכנם של היזנובים בתקרת המערה, ניתן לראות את השתן שלהם זוהר באולטרה סגול.

 

צילום: עומרי שקותאי

 

בתמונה: גללים ושתן של עטלפים על סלעים בקרקעית המערה (חללים פנימיים).

צילום: עומרי שקותאי

 

הרבה גללים ושלד שלם ויפיפה של שפן סלע נמצאו בחלל L וגם בחללים פנימיים אחרים, נשאלת השאלה למה לשפני הסלע להימצא בעומק המערה?
אנו יודעים ששפני סלע עושים את גלליהם בתוך המושבה שבסלע, דבר שיוצר תנאים טובים לטפילים ופרזיטים. בשביל להפחית את בעיית הפרזיטים השפנים עוזבים את מיקום מושבתם לשנים בודדות וחוזרים אליה כעבור תקופה ובכך "עושים סניטציה" בחלל המושבה "המקורי".
לכן, העלנו כסברה, שייתכן שהסיבה לכך שראינו עדויות לשפני סלע גם בעומק נובעת בדיוק בגלל הצורך במציאת חלל חלופי לצורך סניטציה בחלל "האידיאלי" שבקרבת הסביבה החיצונית (כאמור, זו רק סברה). בע"ח נוסף ומרשים שראינו בחלל הפנימי היא עכבישה מרשימה ביותר ממין "ארטמה נפילית".
גלל של שועל או צנפה של כוס? ממצא מעניין נוסף היה משהו שנראה כמו צנפה קטנה ובו היו חלקי עקרבים, העלנו את האפשרות שזה גלל של שועל אבל הבהחלט היה דומה לצנפה..
מחיפוש באזור נמצאה צנפה נוספת מאורכת למדיי, שלמעשה אינה צנפה אלה הוכחה לכך שמדובר בגלל של שועל ערמומי, איזה מין שועל נכנס לעומק מערה שכזה? בכל אופן נראה שהוא אוהב את העקרבים שבה. גם בעומק רב מצאנו סימנים שנראים כמו של ארנימל קטן, אותם סימנים שאנחנו חושדים שהם של הכנפחוט.

בתמונה: שלד שלם ויפה של שפן סלע.

צילום: חדווה טוגנדהפט דוד

 

בתמונה: עכבישה ממין "ארטמה נפילית".

צילום: נתנאל דוולצקי

 

בתמונה: מה שהתברר כגלל של שועל, ניתן לראות את שלד העקרב זוהר באולטרה סגול.

צילום: עומרי שקותאי

 

התיישנות

ניכר שקשה להעריך את גיל העקבות במערות, זאת בשל העדר רוח וטל.
בסיור ראינו שאחד הדברים שכן יכולים לעזור לנו לאמוד את גיל העקבות במערה הוא התיישנות ביולוגית, כלומר הפעילות שנעשתה לפני או אחרי העקבה ע"י בע"ח אחרים.
דוגמה לכך ראינו בעקבת אדם שנעשתה על משטח שהיו בו גללים של עטלפים. ניכר היה שהגללים שבעקבה נרמסו כולם בעוד בשוליים היו גללים שלמים ולא רמוסים, לכן אנו סבורים שהעקבה לא נוצרה לפני זמן רב, אך עדיין אין ביכולתנו להגיד מה זה זמן רב.. אין לנו די ניסיון מתי נעשו בפעם האחרונה גללים על המשטח ולכן העקבה יכולה להיות בת כמה חודשים, ואולי אפילו יותר?
דוגמה נוספת היא סימני הקרקע הקטנים של מה שנראה כמו הכנפחוט, נראה שהם מכסים את מרבית הקרקע במערה והם הגורם העיקרי שגרם לטשטוש העקבות.
אנו סבורים ששווה להמשיך ולהתעמק בעקבות וסימנים של בע"ח במערות לצורך אומדן של תהליך
ההתיישנות.

 

צילום: ענת אידלמן

 

לסיכום

• שמחנו להיפתח לעולם המערות שהוא בהחלט שונה, אבל עם השוני יש גם דמיון: חוויות הגילוי במערה היו חזקות בדומה לחוויות גישוש שאנו מכירים מהעולם שבחוץ ואף יותר מכך.
  ניכר היה שגששות היא כלי שימושי המאפשר לנו ללמוד ולהכיר סביבה זרה.
• ראינו השתנות בממצאים בהתאם לקרבה לפתח, הן במגוון והן ברמת הפעילות של המינים: בקרבת הפתח ראינו ממצאים רבים יותר מבחללים הרחוקים, בע"ח כמו יונים לא נמצאו בחללים הרחוקים בעוד שעטלפים היו בנוכחות מרשימה בחללים אלו.
• בע"ח שהתנהגותם הייתה מעניינת הם השועל והשפנים שנכנסו ממש לעומק המערה.
• התיישנות: נראה שבשביל לשפר את היכולת שווה ללמוד על פעילות בע"ח כגון העטלפים ובעיקר על היצורים שנעים על הקרקע כגון הכנפחוט. במידה ונמצא עונתיות ברורה ברמת הפעילות של בע"ח אלו ונדע לאמוד אותה – זה בהחלט יוכל לעזור לנו בקביעת ההתיישנות במערות.
• גישוש במערות בקבוצה גדולה מקשה על חברי הקבוצה להיחשף לכלל הממצאים ולשמוע עליהם – במידה ונעשה מפגשי גששות מערות נוספים יש לקחת זאת בחשבון.
• חשוב לזכור שחווינו מערה אחרת ואין להסיק רק ממערה אחת דברים אוניברסליים. יהיה מאוד מעניין להשוות בין מערות, כגון מערות מצפון הארץ או כאלו עם פתח כניסה שמאפשר לבע"ח גדולים להיכנס פנימה.
• עולם המערות שונה מזה שאנו מכירים ומגששים בו בדרך כלל, יש לקחת בחשבון את תנאי הסביבה השונים ויחד עם זאת להימנע מהשארת עקבות אנושיות שישנו את המערכת העדינה והמנותקת הזו במידת האפשר.
• מפגש זה לא הכשיר/לימד אנשים להסתובב במערות, אנו ממליצים להסתובב במערות עם אנשים בעלי ניסיון בתחום ועם ציוד מתאים. אנו מזכירים שבמערות אין קליטה ויש חושך, טעות קלה יכולה להיות בעלת השפעות כבדות בעולם התחתון.

 

צילום: ערד גלוסקא 

תודות

• ראשית, לשמש יערן. על היוזמה, התכנון והארגון המקדים, הובלה וביצוע בשטח ואף עזרה בכתיבת סיכום זה.
• למרים והיתר על ארגון קסדות ייעודיות למערות.
• לכלל חברי המועדון שהגיעו, היה כיף ומלמד כאחד.