ציפורי שיר בוחנות ללא הרף את סביבתן. הן מגיבות לעונה, לשעה, לציפורים חולפות ולטורפים פוטנציאלים. כל יצור חי מגודל פשוש ומעלה יקבל מחווה של ציוץ או תנועה. פעמים רבות טיילתי בחולות מבלי לראות אף יונק. אך כשלמדתי להקשיב, קולות האזהרה של סבכי שחור-הראש (Sylvia melanocephala) הובילו אותי הישר למפגש עם שועל מסתורי. הקסם הזה הביא אותי ללמוד את “שפת הציפורים” לעומק ולנסות להבין איפה עובר הגבול הדק בין ציוץ, אמת ואגדה.
כולם מרותקים מצלילי הציפורים, אך כיצד ניתן להבין את השפה? בכל תרבות, אנשי השדה מכירים היטב את שפת הציפורים, המשמשת ככלי להבנת הסביבה, הבחנה בטורפים ואף מסייעת באיתור מזון. לדוגמא, הבדואים של סיני אינם צדים סלעיות בשל תכונת ההתגודדות העיקשת שלהם על נחשים. מרתק להבין שניתן להשתמש באותם דגמי תקשורת שאנו משתמשים להבנת תקשורת אנושית, כדי להבין את שפת הציפורים. ניתן ללמוד את השפה בצורה אינטואיטיבית, אך עם מעט כלים והמשגה מדעית, נוכל ללמוד אותה ביתר קלות.
בשנות ה – 50 פעלה קבוצה של חוקרי ביו-אקוסטיקה שטענה כי ניתן לפרש את הצלילים רק על פי תכונותיהם הפיזיקליות. אמנם זו אמירה כוללנית, אך ככלי לעשיית סדר בבליל הקולות, למי שרק נכנס לתחום, זה יכול לספק. כלומר, ההבדל בין הצלילים בתדר, מקצב ועצמה מספרים את משמעות המסר (Klump, 2010). קודם הם שאלו את עצמם את השאלות הבאות:
מה גורם לצליל להישמע יותר טוב?
עוצמת הצליל (בדציבלים) – על הצליל להיות חזק יותר מקולות הרקע. משך הצליל (זמן) חשוב על מנת שיהיה לנו יותר זמן להבחין בו ולהבליט אותו על פני קולות הרקע הקצרים (כמו שיחת ציפורים). התדר (הרץ) – צריך להיות בגובה שבו מקבל המסר שומע טוב. גם צליל בתדר גבוה, שיש בו מעט רעשי רקע, יכול להבליט מסר. מבנה הצליל, בתדירות ובזמן, יוצרים תבנית שמבליטה את הצליל כמו קולות אזעקה עולים ויורדים או צופר שחוזר על אותו צליל במרווחים קבועים. אנו גם יודעים שצלילים טהורים, המורכבים מטווח צר של תדרים, כמו שריקות, עשויים להישמע לטווח רחוק יותר ולהיבדל מרעש סביבתי. בניגוד לצלילים הרמוניים (כמו צלילי גיטרה).
איזה צליל קשה למקם?
למיקום הציפור השפעה ניכרת. אם הצליל יוצא ממקור (של ציפור) שלא פונה אליך, או הציוץ נעשה בתוך שיח או מצוק, הקול עשוי להיתקל בעצמים שיחסמו את המשך התנועה שלו לאוזניך. כמו כן, ציוץ בתדר קבוע וצלילים גבוהים, עם גל שהוא קצר מהמרחק בין שתי האוזניים, יהיה קשה יותר למקם.
מדוע להזהיר כשאני צריך לברוח?
על פי עקרון ההכבדה של אמוץ זהבי ז”ל, עצם היכולת של הציפור להזהיר, מראה על הכשירות שלה. כלומר, היא יכולה להתריע בפני כולם שטורף מגיע וגם להספיק לברוח. הצלחה כזו תזכה אותה בנקודות על “אלטרואיזם” בקרב בני מינה. כמו כן, לציפור יש “אינטרס” להזהיר את בני משפחתה, על מנת שימשיכו לשאת את המטען הגנטי שלה.
עכשיו ננסה להסביר שלושה קולות אזהרה בראי התאוריה:
אזהרה ( :::: )
סדרת קולות קצרה, ששוברת את רעש השיחה הכללית ע”י שימוש בתדרים גבוהים או נמוכים מקולות הרקע ומאופיינת במספר הברות קצרות ובהשתקה של השיחה הכללית. בסבכים נשמעים כמספר אלמנטים קצרים של קולות התגודדות. בסיטואציות מסוימות, האזהרה נעשית על ידי שקט.
אזעקה ( —– )
צליל גבוה, חד הברתי וקבוע בתדר. אלו קולות זעקה כאשר הציפור במנוסה. מאופיינים בקול יחיד וגבוה שנע בין KHz 8 -7. בתדרים הללו יכולת השמיעה של הטורפים המעופפים יורדת. התדר הגבוה גם מקשה את איתור מיקום הצליל.
התגודדות (:::::::::::::::)
הינה התנהגות רעשנית שבע”ח מבצעים אל מול טורף. היא מאופיינת בקולות חזרתיים ומונוטוניים בטווח רחב של תדרים, כאשר רובם סובבים סביב ה KHz 4.5 הנמשכים לעיתים מספר דקות ואף עד חצי שעה, עד שהטורף יוצא מהשטח. התנהגות זו היא מעשה התגוננות, המנטרלת את אפקט ההפתעה. בציפורי שיר בעונת הקינון התנהגות זו נפוצה בצורה אינטנסיבית ביותר. במחקר שביצענו על סבכים ראינו כיצד הם משתמשים בהתנהגות זו למשוך אותנו הרחק מהקן. ההתגודדות יכולה לתת מידע רב על הטורף ועל המרחק שלו מהציפור המתגודדת. במחקר שנערך על ירגזי שחור כיפה (Poecile atricapilla), קולות התגודדות היווה מדד להערכת גודל הטורף (2005 ,Templeton). בנוסף, קיים קשר שלילי בין מרחק הסכנה לעוצמת קולות ההתגודדות של ציפורי שיר קטנות מ 20 גרם (Frosman, 2001). מחקר על הזנבנים (Turdoides squamiceps) בערבה הראה כיצד הם משתמשים בקולות התגודדות שונים לטורפים שונים (Naguib, 1999).
תוקפנות תוך מינית (……:::::::)
דומים לקולות התגודדות. אופיניים בייחוד בין זכרים בעונת החיזור. נשמע ציפורים עם קולות חדים ותכופים, אך שאר הציפורים שמסביב לא יראו סימני אזעקה עוקבים. בתצפית של האירוע שתי ציפורים “מתגודדות אחת על השנייה” לעיתים ניתן לשמוע עלייה בגובה הצליל (תדירות) שמראה עלייה במתח בין הפרטים. בספרות מוזכר כי לעתים אף הנקבות משתתפות בקרבות אילו.
קולות תקיפה תוך מינית יכולים לבוא גם בצורת שירה. על זה ועוד מוזמנים לקרוא את המאמר הבא בסידרה:
** שפת הציפורים- שירה, שיחה ותחנונים.
מקורות:
Forsman, J. T., & Mönkkönen, M. (2001). Responses by breeding birds to heterospecific song and mobbing call playbacks under varying predation risk. Animal Behaviour, 62(6), 1067–1073. http://doi.org/10.1006/ANBE.2001.1856
Klump, G. M., & Shalter, M. D. (2010). Acoustic Behaviour of Birds and Mammals in the Predator Context; I. Factors Affecting the Structure of Alarm Signals. II. The Functional Significance and Evolution of Alarm Signals. Zeitschrift Für Tierpsychologie, 66(3), 189–226. http://doi.org/10.1111/j.1439-0310.1984.tb01365.x
Klump, G. M., Kretzschmar, E., & Curio, E. (1986). The hearing of an avian predator and its avian prey. Behavioral Ecology and Sociobiology, 18(5), 317–323. http://doi.org/10.1007/BF00299662
Klump, G. M., Windt, W., & Curio, E. (1986). The great tit’s (Parus major) auditory resolution in azimuth. Journal of Comparative Physiology A, 158(3), 383–390. http://doi.org/10.1007/BF00603622
Naguib, M., Mundry, R., Ostreiher, R., Hultsch, H., Schrader, L., & Todt, D. (1999). Cooperatively breeding Arabian babblers call differently when mobbing in different predator-induced situations. Behavioral Ecology, 10(6), 636–640. http://doi.org/10.1093/beheco/10.6.636
Templeton, C. N., Greene, E., & Davis, K. (2005). Allometry of alarm calls: black-capped chickadees encode information about predator size. Science (New York, N.Y.), 308(5730), 1934–7. http://doi.org/10.1126/science.1108841
