עקבות שממתיים

הכל ישימונית שממית
עקבות דרוריים

הכל דרור מצוי
עקבות עפרוניים

הכל נחליאלי שחרור
עקבות נציים

הכל דיה שחורה
עקבות ינשופיים

הכל אוח עיטי תוכי נזירי
עקבות לטאיים

הכל חרדון – צב מצוי חרדון מצוי שנונית
עקבות פריים ואיליים

הכל סוסיים
עקבות חיות בר במערות
כתב: שמש יערן
מערות בישראל הינן בית גידול חשוב וייחודי בתנאיו (hypogean habitats). תנאי בית הגידול הם חוסר באור, לחות גבוהה ותחום צר של השתנות טמפרטורה ולחות. העדר האפשרות ליצור אנרגיה באמצעות פוטוסינתזה הופך את המערה למרחב עם מיעוט בעלי חיים יחסי. בעלי החיים הקיימים תלויים לרוב במזון שמקורו מחוץ למערה.
לבעלי חיים מסוימים, מערות משמשות כמחסה ומרחב להתרבות, או כאתר לשיחור אחרי מזון, או שתית מים. במצבים אחרים המערה יכולה להוות מלכודת אקולוגית לבעלי החיים שנכנסים לתחומה ולא מסוגלים לצאת ממנה. הגששות במערות יכולה לתרום למטיילים וחובבי המערות לשלושה דברים עיקריים:
מיומנות הגישוש
כשאני מטייל בשדות הגליל התחתון בסתיו ומוצא עקבות של צבי, אני מבין כי זו תקופה דלה במקורות מזון. העשב היבש לא יכול לכלכל את כל צרכי התזונה של הצבאים. מבט קל קדימה יחשוף שביל צר ברוחב עשרה ס"מ – שביל צבאים ברור . השביל מתמשך על קו גובה ונע בכיוון כללי לעץ שיזף גדול הבולט בירוק עמוק בערבה הצהובה של הסתיו. הליכה על השביל חושפת עקבות חלקיות כל 10 מטרים אך השביל ברור. השיזף נותן לצבי מזון ומחסה בעונה חמה ויבשה זו. מכאן השביל ברור וממרחק של 500 מטרים היה אפשר לראות את הצבי עומד מתחת לעץ ונהנה מעלי השיזף המלבלבים.
עקבות חיות-בר בחקלאות

החקלאות הינה חלק מפסיפס השטחים הפתוחים בישראל. שטחים אלו משמשים בעבור חיות הבר כאתרי שיחור מזון, וכשטחי קישור בין כתמים טבעיים. ישנם מינים הנפוצים יותר בשטחים חקלאיים מאשר השטחים הטבעיים הצמודים להם. ישנם מינים המחפשים בחקלאות מזון או מים בעונה היבשה ויש כאלה העוברים מרחקים גדולים והחקלאות הינה פשוט שביל בדרך. היתרון של הגששות טמון ביכולת לבצע נטור תוך כדי תנועה ועבודה בשדה על פני שטחים נרחבים בזמן קצר. איתור נוכחות חיות בר בשדה על ידי עקבות יכולה לסייע בשתי דרכים:
- ניטור נוכחות לפני הנזק.
- מניעת נזקים על ידי הבנת המניעים לכניסה לשטח.
אם הזיהוי והתגובה נעשים נכונה יכולים להיחסך לחקלאי, הפקח וחיית הבר טרחה ונזקים מיותרים.