מקום מפגש

בניית מדורה ללא סולר ונייר טואלט

מדורה

ביום קיץ בצהרי היום הדלקת מדורה הינה מלאכה פשוטה. כל גפרור מעורר את תשוקת העשבים לבעירה.  רוח, גשם ולחות יכולים לעיתים קרובות לעשות את מלאכת בניית המדורה למתישה עד מאוד. אחד מאותם ימים התחיל בהשתלמות של חוגי הסיירות בהובלת דני מדור לפני כעשר שנים. היה זה אחר צהריים גשום למדי בשפלת יהודה ובין אותם טיפות, חבורת מדריכים מנסים להדליק אש, בתקווה שתוכל לחמם את הלילה הלח. חיפשנו חומר יבש להדלקת המדורה אך לשווא. כל הזרדים העשבים היו מלאים במים.

נזכרנו כי צמחים המשירים את עליהם בקיץ כמו רותם המדבר, אחירותם החורש וקידה שעירה, יש להם יכולת להידלק במהירות גדולה גם כשהם רטובים ולהפיק כמות אנרגיה גבוהה למדי, שיכולה לשפעל את תהליך הבעירה. חיפשנו אותם בשטח ללא הצלחה ובינתיים הגשם ממשיך להרטיב כל חלקה טובה. לפתע, קפצה לענינו הסירה הקוצנית שרק שנים אחרי הבנתי שמקור שמה מעיד על איכותה לשימוש במדורה (מקובל כי סירים הוא כינויה של הסירה במקרא. צורת הפרי כצורת סיר קטן, ואולי זה מקור השם: "כקול הסירים תחת הסיר" (קוהלת ז, ו) או פירוש אישי שלי ששמה ניתן בזכות יכולתה לשמש כחומר בעירה משובח וזמין לבישול. קטפנו כמה ענפים יבשים מהסירה, ראינו כיצד המים מרטיבים כל זרד שנוגע בקרקע, ולכן בנינו למדורה במה מאבנים. כמה ניסיונות הדלקה רטובים שיכנעו אותנו ליצור הגנה לגפרור מהגשם, שהמשיך להרטיב את ידינו. ברגע שהלהבה פגשה את הסירה, נדלקה להבה שהצליחה לשפעל את האש שחיממה אותנו באותו ללילה רטוב .

מבנה מדורה אידאלי

שיטות בניית מדורה
From בניית מדורה

רבות הדרכים לבניית מדורה. אני מציג כאן מבנה אידאלי ממנו ניתן ליצור טיפוסי מדורה שונים בהתאם לתנאי השטח. על מנת להבין את מבנה המדורה עלינו להבין כיצד האש קופצת מענף לענף .

  1. במצב אידאלי ללא רוח, הלהבה תמיד תנסה לטפס כלפי מעלה.

  2. אם נדליק ענף בעובי גפרור, יש ללהבה יכולת לדלג מרחק של סנטימטר או שניים. לא יותר. כאשר כמות החום תעלה על 275 מעלות, חומרי בעירה במדורה ההתחלתית יתחילו לבעור גם ללא מגע של להבה.

  3. עוד הנחת יסוד חשובה היא ששטח הפנים של חומר הבעירה יותר גדול וכך הוא יוכל לבעור יותר בקלות. ככל שהושקעה ביצירת חומר הבעירה פחות אנרגיה, הוא ידלק יותר בקלות .

כך למשל, קש ומחטים יידלקו יותר מהר מענפי אלון. אם נשכלל את כל הנתונים, נוכל ליצור מבנה קוני, (על מנת שהאש תוכל לטפס כלפי מעלה ) שבו החומרים מסודרים מהחומר העדין ביותר עד לענפים הגסים.


ניתן להגדיר  4 שכבות למדורה שמטרתה לבעור לאורך זמן :

שכבת החומר העדין - זו היא השכבה שתפקידה ליצור להבה גדולה ראשונית לשפעול כל המדורה

זמן הבערה : כמה עשרות שניות

עובי אידאלי : 5 - 10 ס"מ

צפיפות השכבה : גבוהה

צמחים מתאימים : בשכבה זו נשמח להציב את כל הדגניים החד שנתיים, מחטי האורנים, ענפי רותם המדבר, אחירותם החורש, תפרחת של קנה, עב קנה וסוף. ציציות של חורשף השבכה, מיני חלמית וחרצית ניתן לבקע אותם לרצועות דקות ולהיעזר ברקמה הספוגית שלהם כדי לתפוס את להבת הגפרור וכל עשב עם ענפים דקים יבשים יסייע לנו במלאכה.

לא נשים: עלים של אלוןאקליפטוס וחרוב שבוערים לאט וממאנים ליצור להבה שתוכל לדלג לשכבה הבאה.

שכבת זרדים בעובי גפרור ומטה - שכבה זו צריכה לתווך בין הלהבה הראשונית לענפים .

זמן הבערה : דקות בודדות

עובי אידאלי : 3-5 ס"מ

צפיפות השכבה : מרחק של מילימטרים בודדים בין הזרדים.

צמחים מתאימים: כל עץ עם ענפים דקים דיים יעשה את העבודה, אך ענפי סירה קוצנית וקידה שעירה, שניתן לאסוף אותם בנקל מהשטח, יעשו את העבודה .

שכבת ענפים בעובי זרת ומטה - שכבה זו יוצרת את החום הנוסף הנדרש להדלקת הענפים הגדולים..

עובי השכבה : 5- 10 ס"מ

זמן הבעירה : עשרות דקות

צפיפות השכבה : מרחק סנטימטרים בודדים בין ענף לענף

שכבת ענפים בעובי אצבע ומעלה - זו היא תחילתה של המדורה הבת קיימה המבוססת על גחלים משמעותיים וענפים הבוערים לאט מעליהם.

עובי השכבה : נקבע לפי גודל האש הרצויה.

זמן הבעירה : שעות

פתח המדורה - נמקם אל מול הרוח שתסייע לנו בליבוי המדורה וניצור מנהרה שהגפרור יוכל להגיע עד לשכבה הראשונה.

שיטות להכנת חומר להצתה

מדורה רטובה:

  • בעת הדלקת אש עם ענפים רטובים -  עלינו למצוא כמה שיותר חומרים יבשים לשכבה הראשונה של החומר העדין עם קצת חיפוש תמיד יש פינה שלא נרטבה מתחת לסלע או מאחורי עץ עם גזע רחב.

  • על מנת שהלחות בקרקע לא תתאדה ותכבה את המדורה, נוכל לבנות במה מעצים או סלעים למדורה.

  • העובי של השכבות חייב להיות משמעותי מספיק על מנת להספיק לייבש את השכבות העליונות של המדורה לפני הבערתם.


בניית חלקי המדורה מענף

רעיון יפה ששימי רף נתן לי -  אם תביטו על ענף של עץ תוכלו להתייחס אליו כמו מטוס להרכבה מפלסטיק. כל החלקים כבר קיימים, רק צריך לשבור אותם ולסדר בסדר הנכון מהמחטים שבקצה אל הזרדים הדקים ועד לשבירת הענף המרכזי לשכבה האחרונה .

כמה צמחים טובים במיוחד לבניית מדורה :

אחירותם החורש ורותם המדבר

הענפים היבשים המצטברים בתחתית הצמח והענפים שנפגעו מפגעי הסביבה נותנים חומר בעירה דק ודליק ביותר עם עוצמת אש מרשימה.

סירה קוצנית וקידה שעירה

מצמחים נפוצים אלו ניתן למצוא בשטח צמחים שלמים מתים שיתנו לנו חומר יבש הנדלק בקלות גם כאשר הוא רטוב.

קנה ועב קנה

תפרחותיהם מצוינות לשיכבה הראשונה של המדורה. כמו כן, הקנים עצמם טובים לשלבים הראשונים של המדורה. נדלקים בקלות ונותנים אש חזקה .

מדורה עם רוח

כשהרוח נושבת האש אוכלת בכיוונה ולכן המבנה הקוני הזקוף של המדורה האידאלית אינו רלוונטי כי האש לא תגיע לראש המדורה לעומת זאת ניתן לבנות את את הקונוס לאורך הרוח ובכך לסייע ללהבות להלך על הזרדים והעצים.

תוספות מפתיעות

ישנם מיני צמחים שהוספתם למדורה בשלב ההצתה יכולה לסייע, כמו ענפים מלאי שרף. המפורסם שביניהם הוא האצטרובל של האורן שבנוי בצורה אידאלית של ממש לשלבים הראשונים של המדורה עם כנפיים דקות שנדלקות מהר וקונוס מרכזי שיוצר גחל חזק. חביב לא פחות הוא הגזר הקיפח שהתפרחת היבשה שלו בנויה ממש כמו מדורה קטנה. כל מה שנותר לנו הוא פשוט להציבה כלפי מטה בשכבה הראשונה או השנייה והתפרחת והזרעים שבתוכה נותנים תוספת משמעותית לבעירה הראשונית.

ייצור חלקי המדורה עם סכין

אם כל מה שיש בידנו למלאכת הדלקת האש זה גזעים עבים, ניתן לקחת גרזן ולפצל את הענף מספר פעמים, עד לקבלת שבבים בעובי של  פחות מחצי ס"מ ומשם ניתן להמשיך לגלף ידנית לקבלת שבבים בעובי של גפרור.

מקל שבבים

אם נהננו כל כך משרותיו של האצטרובל, ניתן ליצור מבנה דומה ע"י גילוף ענף של עץ רך והשארת השבב של הגילוף על העץ. הדבר יוצר לנו מבנה דומה לאצטרובל וכאשר הוא נידלק הענף מוקף במהרה בלהבות ומקל עליו להידלק - השיטה מוצלחת במיוחד עם עצים רטובים שהגילוף חושף את פנים העץ שפעמים רבות נשאר יבש מבפנים.

הדלקה

אחד מהקשיים המשמעותיים בהדלקת אש הינו הפחד. בהתחלה כולנו חוטאים בזריקת הגפרור לתוך המדורה. לעתים זה מצליח, אך בגשם שוטף, החיפוף הזה יגמר בלילה קר ורטוב.  עלינו לתווך בין הלהבה שבגפרור למדורה, להביא אותו כמה שיותר עמוק לתוך השכבה הראשונה, אפילו לנסות להדליק מספר מוקדים קרובים אחד ליד השני על מנת שיוכלו לתמוך אחד בשני בשפעול תהליך הבעירה .

הגנה מהרוח

שיטה נפלאה להדלקת מדורה כאשר נושבת רוח בחוזקה למדתי מחברי הבדואים, שגרים ליד שדה בוקר.

כשפגשנו אותם בשטח בחזרה מן המרעה, החמור היה כבר עמוס עצים בעובי של אצבע ומעלה ושק מלא בזרדים ועשבים מהשטח. הרועה הניחה את העשב ואת הענפים על האדמה, כאשר הענפים פנו לכיוון הרוח.

כשרצתה להדליק את האש היא לקחה שמיכה גדולה כיסתה את עצמה ואת המדורה ותוך חצי דקה מרגע תחילת בנית המדורה היה כבר קומקום תה שהתבשל לו על האש.

נר

הינו כלי נפלא להדלקת אש במצב במצבים קיצוניים בזכות מספר יתרונות משמעותיים על הגפרור. הנר יכול להיכנס לתוך המדורה לפינות שהיד לא תשיג, הנר יכול לאפשר למדורה רטובה זמן הדלקה ממושך, דבר שיאפשר לשכבה הראשונה להתייבש ולהידלק כראוי. כמו כן בקלות רבה ניתן להדליק מספר מוקדים קרובים .

עצים לבעירה

לבחירת עצים לבעירה ישנם מספר שיקולים  שעומדים לפנינו:

  • למנוע כמה שיותר פגיעה בערכי טבע - לא ניקח עצים משמורת טבע או מכל מקום עני בצמחייה מעוצה.

  • זמן בעירה- נחפש עצים שיוכלו לבעור זמן ארוך יותר. הדבר יחסוך לנו שיטוטים בעקבות עצים בלילה, חוק אצבע הוא שככל שהעץ כבד יותר וגדל יותר זמן, יש בו יותר חומר בעירה .

  • עוצמת הבעירה- נחפש עצים עם עוצמת בעירה התואמת את צרכינו להרתחה, בישול עדין או לחימום הגוף בלילה.

  • כמות העשן שיוצאת מהעץ - ישנם עצים בעלי עשן חזק ואופייני שיכולים להפוך את המדורה לחוויה לא נעימה. עצים רקובים ואכולים יכולים לעשן שעות רבות.


להלן רשימת עצים נפוצים ואיכויותיהם במדורה :

אורן - עץ דליק, בוער מהר, עם כמות אור משמעותית. השרף שבתוכו מעשן עשן שחור לא בריא.

אקליפטוס - נחשב לעץ המדורה המושלם. בוער לאט עם עוצמה חזקה וממעיט לעשן.

חרוב ופקאן - עצים הבוערים לאורך זמן, אך מעשנים עשן סמיך עם ריח חריף .

אלון,זית ועצי הדר - עצה משובחת למדורה. בוער לאט עם עוצמה חזקה ומעשן מעט.

גפן היין - עצה עם הבעירה הארוכה ביותר מכל העצים שהכרתי בארץ.

רותם המדבר ואחירותם החורש - בוערים היטב וכמעט שאינם נכבים .

קידה שעירה - עצה הבוערת עם עוצמה חקה ביותר אך לזמן קצר מאוד.

מדורה ללא עשן

כן זה נשמע כמו שם של אגדה. אומנם אי אפשר להעלים לחלוטין את פליטת הגזים, אבל בהחלט אפשר ליצור מדורה עם פחות עשן, שתאפשר לנו לנשום בנוחות ליד המדורה. המיומנות הזו נהיית מהותית כאשר רוצים להדליק מדורה במחסה שבו נעביר את הלילה.

כאשר אחד משלושת הבסיסים של משולש האש ( חום, חומר בעירה,חמצן ) חסרים או אינם בכמות מספקת נוצרת בעירה לא מלאה והעץ מתחיל לעשן ולשחרר חומרים רעילים בינהם CO ואף HCN .

הזזה קלה של הענף המעשן לתוך מרכז המדורה, פתיחת תעלות איורור בתוך ערימת העצים הבוערים, יעלימו את העשן במהרה.


לאחר שהניצוץ גדל ללהבה, אני אוהב להתבונן במבט עמוק לתוך הלהבה ולחשוף את החבוי בעשבים, את הצפון ברוח ואת החום השמש החבוי בין האילנות.