הלילה הישראלי עשיר בקולות חגבאיים (Orthoptera) וצרצריים (Gryllidae) בפרט. בקיץ האחרון הזדמן לי לחפש צרצרים במעיינות מסביב לים המלח. החוויה שבזיהוי החרקים הנחבאים בין צללי הלילה, עם אוזניים פקוחות ואלומות פנסים מצטלבות, מבטיח לילות ארוכים מרובי תעלומות. הקולות של פרוקי רגליים מונוטוניים, מזמזמים, שורקים ולעתים גם באים במקצבים. המבנה של הקולות הללו נובע בעיקר בשל מגבלות הגודל, מחזור החיים, התנועה שלהם במרחב ושאר חיות אחרות. במאמר זה ננסה להבין את המגבלות הללו ולהבין כיצד הם מעצבים את קולות החרקים. זאת על מנת לסייע לזהות ולאתר את החרקים בשדה:
ציפורי שיר בוחנות ללא הרף את סביבתן. הן מגיבות לעונה, לשעה, לציפורים חולפות ולטורפים פוטנציאלים. כל יצור חי מגודל פשוש ומעלה יקבל מחווה של ציוץ או תנועה. פעמים רבות טיילתי בחולות מבלי לראות אף יונק. אך כשלמדתי להקשיב, קולות האזהרה של סבכי שחור-הראש (Sylvia melanocephala) הובילו אותי הישר למפגש עם שועל מסתורי. הקסם הזה הביא אותי ללמוד את "שפת הציפורים" לעומק ולנסות להבין איפה עובר הגבול הדק בין ציוץ, אמת ואגדה.
הדרך הקלה והטובה ביותר ללמוד את קולות הטבע היא פשוט ללמוד לראות את הצלילים. כשנמצאים בשדה, ללא אביזרים ושומעים צליל חדש ולא מוכר, אפשר להמשיג אותו בצבע וצורה. ניתן לדמיין איך הצלילים עולים ויורדים וכיצד הצבע שלהם משתנה עם העוצמה. אם יש לידכם נייר ועיפרון, אפשר אפילו לצייר את הקולות.
הדרך המדויקת והמלמדת ביותר למשימה הזו היא בעזרת … הסמארטפון. או יותר נכון לצייר ספקטרוגרמה. בעברית: תדפיס-קול. זה למעשה גרף שהמחשב מייצר מהצליל. בציר ה X שלו נמצא הזמן (שניות), בציר ה Y התדירות (הרץ) ובציר ה Z מיוצגת העוצמה (דציבלים). לרובנו זה יראה כמו חוזק הצבע. ישנן מספר תוכנות לטלפון, שיודעות לבצע את העבודה בצורה טובה. להלן שתיים שאני ממליץ עליהן:
