fbpx

מדע אזרחי ככלי לניטור תפקוד שטחים פתוחים: האם זה אפשרי?

חתכי עקבות בשרון

מדע אזרחי ככלי לניטור תפקוד שטחים פתוחים: האם זה אפשרי?

מבוא:

האם ידעתם שניתן להשתמש במדע אזרחי כדי לעקוב אחרי תנועת יונקים בשטחים פתוחים? זהו כלי חשוב להערכת תפקודם של שטחים אלה כמסדרונות אקולוגיים. מידע זה קריטי לתכנון ארצי, עוזר להגדיר שטחים כמתאימים לשימור או לפיתוח, ומסייע בקישוריות מעבר בעלי חיים בין שטחים מוגנים, במיוחד באזורי צפיפות גבוהה כמו מרכז ישראל.

שיטות ניטור מסורתיות:

עד כה, ניטור תנועת יונקים כלל שימוש במצלמות מעקב, משדרים על בעלי חיים ותצפיות אקראיות. כל השיטות האלה הן יקרות ודורשות משאבים רבים. אך מה אם היינו אומרים לכם שאפשר לעשות זאת באופן שונה?

מדע אזרחי לניטור עקבות יונקים:

במחקר שנערך באזור השרון, בדקנו האם ניתן להשתמש במדע אזרחי לניטור עקבות יונקים. היתרונות של שיטה זו הם עלות נמוכה, יכולת לנטר לאורך כל השנה ובמגוון שטחים בזכות הכמות והפריסה הגיאוגרפית של המתנדבים. בנוסף, יש כאן פוטנציאל גדול להעלאת המודעות הציבורית לחשיבות השטחים הפתוחים וחיות הבר.

מפת אתרי הסקר
מפת אתרי הסקר במסדרונות האקולוגיים של אזור השרון. השטחים המסומנים בירוק מוגדרים כשטחים שמורים. השטחים המסומנים באדום הינם צווארי הבקבוק. אתרי דיגום מסומנים בסימני העקבות של המינים השונים שנמצאו בשטח.

מהלך המחקר:

הקמנו מערך עונתי לניטור עקבות יונקים בעזרת מתנדבים באזור השרון. הסקר נערך בחודשים מרץ ואפריל 2023 וכלל ביצוע חתכי עקבות בשעות הבוקר המוקדמות לאחר לילות ללא גשם. הסקר בוצע בחמישה אתרים שונים והתמקד בזיהוי עקבות של יונקים מגודל קיפוד ומעלה.

 

ממצאים:

ממצאי הסקר מראים כי קבוצת הגששים המומחים תיעדה בממוצע פי 4.4 יותר עקבות לקילומטר מאשר קבוצת הגששים החובבים. עם זאת, לא נמצא הבדל בפרופורציות התצפיות במינים השונים בין הקבוצות. ניתוח הנתונים גילה מתאם חיובי בין נוכחות ארנבת השדה וקיפוד מצוי, ובין דרבן הודי לשועל מצוי. בנוסף, נמצא כי לשטח חקלאי יש השפעה שלילית על נוכחות קיפוד מצוי.

תרשים מספר התצפיות לכל מין שתועד
מספר תצפיות (n) לכל מין שתועדו ע"י גששים חובבים לעומת גששים מומחים
תרשים מספר התצפיות לכל מין שתועד בשנה
אחוז התצפיות בכל מין מתוך סך כל התצפיות שתועדו ע"י גששים חובבים לעומת גששים מומחים, ללא תצפיות בכלב הבית.
תרשים הצטברות מינים שתועדו
הצטברות מינים שנצפו ע"י גששים חובבים לעומת גששים מומחים ביחס למספר החתכים. הקווים האנכיים מייצגים רווח בר-סמך עבור עושר המינים בכל חתך.
מפת עקבות שנצפו בשטחי הניטור
העקבות שנצפו בשטחי הניטור השונים במבט על משמאל ובמבט עומק על החתכים באזור ניר אליהו ונחל הדס מימין

 

תרשים מספר התצפיות מצטבר למין באתרי הדיגום
מספר תצפיות מצטבר לכל מין בכל אתר דיגום
מטריצת נוכחות משותפת של מינים
מטריצת נוכחות משותפת של מינים (Pairwise co-occurrence). צבע כחול מסמל זוג מינים שנמצאו נוכחים יחד מעל הצפוי באקראי.

 

מטריצת קולרולציות לרמת פעילות המינים
מטריצת קורלציות לרמת פעילות מינים. לכל שני מינים יש שני תאים המתארים את הפעילות מימין למעלה נתונים סטטיסטיים ומשמאל למטה תיאור גרפי המשווה בין התצפיות במינים. בכל תא מימין מצוין מקדם הקורלציה r (Pearson’s correlation coefficient) ורמת המובהקות מצוינת בכוכביות (מספר הכוכביות מציין את מידת המובהקות של ההתאמה, כשאין כוכבית אין מובהקות כלומר ההתאמה לא משמעותית). בכל תא משמאל, כל נקודה מייצגת את כמות הפעמים שמין נצפה (ציר y) ביחס למין אחר (ציר x) בכל חתך.

 

מסקנות:

הממצאים מראים את הפוטנציאל של מדע אזרחי ככלי לניטור אקולוגי יעיל ובעל עלות נמוכה. בנוסף, שיתוף פעולה בין גורמי שמירת טבע, קהילות מקומיות ומוסדות חינוך יכול לסייע במחקר אקולוגי ולספק מידע רציף ואמין לגורמי תכנון ומנהלי שטחים פתוחים.

סיכום:

מדע אזרחי יכול להיות כלי מצוין לניטור תפקוד שטחים פתוחים, תוך כדי העלאת המודעות הציבורית והגברת שיתוף הפעולה הקהילתי. התוצאות מהמחקר מצביעות על כך שניתן לשפר את מערך הניטור האזרחי ולהשתמש בו ככלי יעיל לתכנון וניהול שטחים פתוחים.

שיתוף

דילוג לתוכן