חדשות מהרשת
"מקום מפגש"'s starred items in Google Reader


  • תרבויות עתיקות בנות ימינו- ציידים לוקטים נסתרים מהעין
    אני מודה שלא הייתי ער לעובדה שאוכלוסיה של כ 300 מיליון איש (זאת הערכה בלבד) של ציידים לקטים נודדים עדיין קיימת ברחבי העולם. מספרם הולך ופוחת ככל שחיפושי נפט ומינרלים, כריתת יערות עד ובניית ערים חדשות נוטלת מהם את שטחי מחייתם.

    אוכלוסיה זו שומרת, במידה רבה על מסורת אבות אבותיהם. רובם מבקשים לשמור על אורח חייהם ומסרבים להתמזג בחברה התעשייתית.

    קבוצות ציידים לקטים נמצאות ביערות אפריקה, בג'ונגלים של דרום אמריקה, במדבריות אוסטרליה, באיים של דרום מזרח אסיה ובקוטב הצפוני. המבודדים שבהם חייהם לא שונים בהרבה מאבותיהם בתקופות האבן, במקומות אחרים השפעת התרבות המודרנית שינתה את אורך חייהם ללא הכר.

    שאלתי עצמי כיצד אירע שלא ידעתי כמעט דבר על קיומם. הסיבה מובנת, ציידים נודדים אינם לקוחות של התעשייה המודרנית אין להם נציג יחסי ציבור ואינם מייצרים חדשות העשויים לעניין את אמצעי התקשורת. לאנשים אלה אין סחורה שמדינות העולם משתוקקות לקנות. מלבד סחורה מיוחדת אחת שבשנים האחרונות יש לה קונים רבים: את עצמם. הם הסחורה שחברות תיירות מוכנות לקנות בכדי להציג אותה לציבור של צרכני סיורים אקזוטיים.

    חברות תיירות מציעות לנו טיולים לאזורים נידחים בעולם בהם נוכל לפגוש "שבטי ילידים פרימיטיביים". את גישתם לקבוצות בני אדם אלו מגלה הפרסומת. כמו למשל בכרזה הבאה:

    In Papua you can still find absolutely primitive cultures whose development ended in the Neolithic period (younger Stone Age)

    האם אדם שחי בתקופה הניאוליטית התפתחותו האנושית הסתיימה? האם המפרסם מתכוון לומר שאנחנו "בני תרבות מפותחת" באים להתבונן באנשים פרימיטיביים שלא הצליחו להתקדם לדרגה תרבותית שנציגי חברת התיירות משייכים עצמם אליה ?

    ציבורים נוספים מתעניינים בחברת הציידים לקטים: ארכיאולוגים, אנתרופולוגים וחוקרי הדי אן אי (DNA). ציבור נוסף הם פעילי סביבה הלוחמים למען הקבוצות החלשות של המין האנושי. ראה למשל: Cultural Survival http://www.culturalsurvival.org/

    מה ניתן ללמוד מהעבר?התעניינותי בחברות ציידים לקטים קשורה למטרת המחקר שכיניתי "עברו של העתיד". חברה קרובה שאלה אותי מדוע צריכים לחקור וללמוד קבוצות של אנשים שלא הצליחו לצאת ממדרגה נמוכה של הקיום האנושי ?

    שאלה נכבדה. באותו רגע לא הצלחתי למצוא תשובה, ומאז היא מטרידה אותי.

    העוקב אחרי פרקי הבלוג הזה יודע שאני לא עוסק במחקר אקדמי כדרך המחקר האנתרופולוגי, העוסק בלימוד תיאורטי של החברה, או המחקר הארכיאולוגי, המתעניין בתרבות החומרית של האדם. אני מחפש להבין את התנהגותו של האדם דרך יצירותיו, החומריות והרוחניות. ראיה כוללת שאולי תוביל להבנת המצב אליו הגיעה האנושות בימינו.

    התרחשויות העבר אינן הפיכות: את מה שהיה לא ניתן לשנות. התפתחות האדם הוא תהליך שיש בו מגמה. שתי דוגמאות יבהירו את כוונתי: אם נבחן את המצאותיו הראשונות של האדם נגלה שביות האש הוביל להתפתחויות טכנולוגיות. היא אפשרה את בישול המזון, שבמצבו הגולמי אינו אכיל. הבנת פעולת האש הביאה להמצאת כבשן הקדר. צריפת כלי חרס מאפשרת להכיל בהם נוזלים: מים, שמן, יין וכו'. המצאת כבשן החרס הוא שלב שהוביל להמצאת כבשן המתכת... כך נוצרה מגמה של התפתחות לכיוון התכת המתכת ובהמשך לבניית מכונות.

    דוגמה אחרת: המצאת חומר הנפץ שינתה לחלוטין את שדה הקרב. במקום מאבק קרוב בין חיילים ניתן להשמיד את האויב על ידי ירייה ממרחק. הצורך להתגונן יצר את השריון המגן על הגוף או את התעלות והמבנים המגנים על קבוצות של חיילים. זאת מגמה: המצאה חדשה גורמת לשרשרת תגובות. הנשק, במקרה הזה, נעשה יותר ויותר קטלני וכתגובה לכך אמצעי ההגנה הולכים ומשתכללים.

    לימוד התהליכים הטכנולוגיים מביא להבחנת המגמה. פרק בהיסטוריה אינו קיים לעצמו, הוא חלק מתהליך שבו עבר הווה ועתיד מהווים שרשרת בה כל שלב קשור לקודם ויביא לתוצאה בעתיד. אך הסיבה להמצאת כלי נשק נמצאת בתחום הפסיכולוגי. רצונם של מנהיגים להשתלט על מדינות אחרות הוא המניע למלחמות. לימוד העבר מדגים את המניע הפסיכולוגי, והמגמה הטכנולוגית המשרתת אותו.

    האדם סמך על הטבעהחברה האנושית סמכה, משך עידנים רבים, על עושר המזון שהטבע מעניק: חיות בר, דגת הים והנחלים, רכיכות בחופים, פרי הגדל על עצים. קבוצות הציידים לקטים למדו למיין זרעים ופקעות ולבשל אותם. בשלב קדום של תקופת האבן למדו לאסוף דבש וליהנות מתכונותיו. פחות ידוע הוא הטיפול ביער: מסתבר שחברות שונות, כבר בתקופת האבן, למדו לדלל את עצי היער ובכך להגביר את צמיחתם של העצים החשובים להכנת כלי עבודה, לבניית מגורים או להספקת פרי למאכל.

    בכדי לשרוד היה על האדם ללמוד את דרכי הטבע. בכדי להצליח הצייד נדרש להבחין בהתנהגות בעלי החיים ותנועותיהם. בעלי החיים צדים את טרפם בעזרת חלקי גופם. האדם המציא כלי צייד: חנית, קלע, חיצים מורעלים או מלכודות. בכל התרבויות כלי הצייד זהים: חץ וקשת, חנית, חץ רעיל, קלע. אותם כלי צייד שימשו בכל מקום בעולם ללא קשר ביניהם. והסיבה: הידע קיים במוחו של האדם, לא משנה המקום והזמן - התשובה לצורכי הקיום היא תמיד אותה תשובה. רק הסגנון שונה מתרבות לתרבות.

    הארגון החברתי של שבטי ציידים לוקטיםבחברת הציידים לקטים אין כמעט רכוש פרטי, לא אוגרים מזון ואין בעלות פרטית על קרקעות. כל פרט מספק לעצמו את כלי העבודה הנדרשים. המזון מתחלק בצורה שוויונית בין כל בני השבט.

    הצייד הנודד מתגורר באוהל שבנייתו מהירה וטלטולו נוח. לעומתם דרי היער בונים בקתה קלה מעץ וענפים או מכסים אותה ביריעות עור או בד. באזור הקוטב בונים בתי שלג: האיגלו (Igloo). מבנה הבנוי לבני קרח, בתוכו הטמפרטורה יכולה לעלות ל 10 עד 20 מעלות.

    קהילות ציידים נודדים חיים בקבוצות קטנות של כמה עשרות אנשים הקשורים לקבוצות של קרובים. כל קבוצה תופסת שטח מסוים. הפלישה לשטח של קבוצה אחרת עשויה לעורר תגובה תוקפנית.

    הילדים מטופלים על ידי האמהות או בני המשפחה. גם הזקנים זוכים לטיפול על ידי בני הקהילה. הסדר החברתי והטיפול בצרכיה הכלליים של הקבוצה נעשה על ידי ראש השבט, לרוב במשותף עם זקנים. בנוסף לכך קיים תפקיד מיוחד של איש הרוח והמרפא המקשר בין העולם הזה לעולמות אחרים.

    בניגוד למקובל לחשוב שיטה זו של מחיה אינה דורשת שעות עבודה רבות, כך נותר זמן למנוחה וליצירה. בחברה זו אין סיבות רבות למתיחות בין החברים. אומנם גם בה קיימות קינאה, רשע ותוקפנות, אך התופעה מצומצמת וניתנת לשליטה על ידי ראש השבט. יש אנתרופולוגים שהגיעו למסקנה שאיכות חייהם של ציידים לקטים טובה יותר מהחיים בחברה התעשייתית בכרכי העולם, בהם קיימים הבדלי מעמדות חריפים ולרבים הספקת הצרכים הבסיסיים קשה.

    לא קל להעריך טיב של חברה שאינה מוכרת לי אישית, מעולם לא ביקרתי בקבוצה של ציידים לוקטים, ואיני מכיר מקרוב את אורחות חייהם. למעשה כל ידיעותיי מקורן בספרים או במאמרים. ובכל זאת, בהיותנו אדם יש לנו הרבה מהמשותף עם כל חלקי האנושות, ומכאן שכל אחד מאתנו מסוגל להבין את היסוד האנושי של אדם החי בחברה שונה משלנו ובתקופה רחוקה.

    כפי שציינתי בראשית הרשומה מיליוני אנשים עדיין שומרים, במידה זו או אחרת, על שיטת המחיה והמסורת של תקופות האבן. לנו אולי קשה להבין שקיימים אנשים המסרבים לצרוך תוצרת של התעשייה המודרנית, ומעדיפים להסתפק בהספקת מזון יומי במקומות שהטבע מעניק אותה בנדיבות.

    דוגמה לקבוצה הנלחמת בתוקף על זכותה להתבודד הם שבט הסנטינל בצפון איי אנדמן. שבט זה הוא אחד האחרונים המסרב בתוקף לקיים קשר כלשהו עם העולם החיצון. יש לשער שהם יודעים את גורלם המר של תושבי שאר האיים שברובם נכחדו*.

    * המתעניין בתושבים הקדומים של איי אנדמן וניקובר ימצא חומר רב באתר של George H.J.Weber Lonely Islands.

    איי אנדמן וניקבר חברה בת שישים אלף שנההמחפש אנשים, החיים בימינו, אך קרובים ביותר לתרבות פרהיסטורית, ימצא אותם באיי אנדמן וניקבר. הסיבה לכך נעוצה בהתפתחות הגיאולוגית של האזור. לפני תקופת הקרח האחרונה השטח בו נמצאים היום איי אנדמן וניקבר היה קשור בשטח אדמה רצוף למדינת מיינמר (בורמה לשעבר). קבוצות של ציידים לקטים נדדו מיבשת אסיה והתיישבו באדמה זו. על פי הערכה, תהליך הנדידה החל לפני כשישים אלף שנה. כתוצאה מהמסת הקרחונים של תקופת הקרח האחרונה, מפלס הים עלה והציף את מפרץ בנגל של היום. כך נוצרו כ 300 איים שאוכלוסייתם נשארה מנותקת משאר העולם.

    על פי מחקרים אנתרופולוגים ומחקרי די אן אי (DNA) התושבים הראשונים של איים אלה הגיעו מאפריקה דרך יבשת אסיה. הם שייכים לקבוצה של אנשים נמוכי קומה כהי עור ומקורזלי שער המכונים אנדמנס נגריטו פיגמי (Andamanese Negrito pygmies). באיי ניקובר קיימים קבוצות ציידים לוקטים השייכים לטיפוס מונגולואידי, שגם הם התיישבו בשטח זה לפני הפיכתו לאיים.


    1. - מפת איי אנדמן וניקובר





    2 - איי אנדמן – רוב האיים קטנים יחסית ולא מיושבים

    קבוצות הציידים שבאיים הגיעו אליהם בשלב האחרון של תקופת האבן. בפרק זמן זה תרבויות יבשת אסיה המשיכו להתפתח. הם המציאו את המתכות, בנו ערים וראו עלייתן וירידתן של אימפריות. לעומתם תושבי האיים המבודדים, התפתחו באיטיות. עד המאה ה 19 הגיעו לשלב של התקופה הניאוליתית הקרמית. כלי הצייד שברשותם הם הקשת החנית (3).




    . - יליד אנדמן מחזיק קשת לידו חניתות קצרות וחיצים
    http://www.andaman.org/BOOK/chapter17/pla17-2.jpg

    כמו כל תרבות ניאוליתית הם השתמשו בגרזן (4) לכריתת עצים ולבניית סירות. הכלי מורכב מידית עץ ומלהב אבן או כונכיה. כמותם נמצאו בכל אתר של התקופה ברחבי העולם. קבוצות הילידים לא ידעו להתיך מתכות, ובכל זאת כאשר בראשית המאה העשרים אוניה טבעה בקרבת החוף הם הבינו את התועלת בשימוש במתכת, הם פרקו חלקי ברזל מהאוניה, ומהם הכינו ראשים לגרזניהם.

    4. - גרזנים וסכין הדומים לכלים מהתקופה הניאוליטית בעולם

    לאגירת נוזלים הם השתמשו בקליפות פרות יבשים בקונכיות גדולות ובכלי חרס. באחד התצלומים מראשית המאה ה20 נראים בני שבט מהאי ניקובר עם כדי חרס גדולים (5).



    5. - קבוצה משבט חמורטה מהאי ניקובר (Nicobari on Chamorta)התצלום משנת 1900

    http://www.andaman.org/BOOK/chapter9/text9.htm

    כלי מאוד שימושי, שלא הומצא על ידם הוא הכלי להדלקת אש, לכן הם מקפידים לשמר גחלים מעץ מיוחד שהם נושאים איתם בתוך מצע של עלים.

    מקורות מחייתם הם צמחי מאכל של היער הטרופי ובעיקר שפע רב של דגי ים. בנוסף לצייד של בעלי חיים כמו לטאות, חזירי בר, צבים, וסוג אחד של פרת בר. מזון חשוב בהזנתם הוא דבש הדבורים.




    6. - זוג מהאי אנדמן תצלום משנת 1875

    http://en.wikipedia.org/wiki/Andamanese

    בתמונה זוג של ילידים מהאי אנדמן הגדול (6), קומתו של הגבר לא עולה על 1.50, האישה נמוכה כב 10 ס"מ. על גופם

    חרוזים וקישוטים עשויים קונכיות ים ובקצוות חוטים. הקשת בידו של הגבר היא טיפוסית לתרבות זו (ראה תמונה 3).

    הם בעלי עור שחור כהה ושער מקורזל. על פי תיאור זה הם שייכים לקבוצה אתנית של פיגמים. האם הם קשורים לפיגמי של אפריקה או של הפיליפינים? לשאלה זו אין עדיין תשובה חותכת. העובדה היא שכל קבוצות הפיגמים חיים ביער המשווני בשלב טכנולוגי של תקופת האבן.

    בראשית המאה העשרים עם כיבוש האיים על ידי אנגליה השלטונות ניסו להקים קשר עם האוכלוסייה המקומית, אך ללא הצלחה. תושבי האיים התנגדו לקשר עם זרים. התוצאה הייתה מאבק שהביא לרציחות הדדיות וגרם לאבדות רבות משני הצדדים. שלטונות הודו, בכדי לא לחזור על שגיאות העבר החליטו למנוע קשר בין הילידים לבין זרים. אלא שבעידוד אותם שלטונות מאות אלפים מתושבי הודו עברו להתיישב באיים. הם תפסו אדמות של השבטים המקומיים ועיסוקם בצייד גרם להקטנת שטח המחיה ודחיקתם של הילידים אל פנים היער.

    יחסי שבט החרווה (Jarawa) עם זריםעד בוא האנגלים לפני כ 350 שנה קבוצות הציידים לקטים חיו בגן עדן בו הטבע סיפק להם את כל צרכיהם. עד כמה שידוע מספרם הגיע לחמשת אלפים איש. מהם נותרו היום כשלוש מאות בלבד. דילול מספרם נגרם גם מהדבקות במחלות להן לא היו מחוסנים כמו שחפת או חצבת.

    בשנת 1970 השלטון ההודי החליט לבנות כביש החוצה את האי אנדמן. בעקבות סלילת הכביש הגיעו חקלאים וציידים רבים מהודו ומבורמה שדחקו שוב את הילידים לתוך היער. היום נותרו מהם כ200 עד 300 איש בלבד. אוכלוסיה המנסה בחירוף נפש לשמור על עצמאותה ראה:

    The Jarawa Tribals of the Andaman Islands: Living on the Verge of Extinction

    בשנת 2004 האיים נפגעו מהצונמי וכתוצאה נהרגו אלפי תושבים ותיירים. מתברר שלקבוצות הציידים לא נגרם נזק. הקשר לטבע פיתח בהם רגישות מיוחדת. לפני פגיעת הצונמי הם ברחו לגובה ההר וכך ניצלו מהאסון.




    7. - מונק (Munack ) בקתות מסורתיות באי קמורטה ((Kamorta המבנים נהרסו בצונמי של 26 בדצמבר 2004

    http://www.andaman.org/NICOBAR/text.htm

    צלמים שהגיעו לאיים עם הכיבוש הבריטי מהווים מקור, כמעט יחיד, לתיעוד התנהגות אינטימית של בני המקום. הסתכלות בתצלומים מגלה רגעים מיוחדים. בתצלום הראשון בחור הצעיר נושף בידו של המבוגר כמחווה של פרידה. בתצלום השני בני זוג שנפגשו אחר פרידה ממושכת מביעים את שמחתם בחיבוק בישיבה. נכון הסגנון שונה מאוד אך התוכן הרגשי זהה.




    8. ברכת פרידה בין שני אנשים, הצעיר נושף בידו של המבוגר

    הבחור הצעיר מחזיק קשת והמבוגר סוג של חנית לדייג

    התצלום נעשה על ידי M.V. Portman בשנת 1880

    http://www.andaman.org/BOOK/chapter9/text9.htm





    9. - שבט האונג' קבלת פנים מסורתית לבעל או חבר קרוב לאחר פרידה ארוכה

    http://www.andaman.org/BOOK/chapter17/text17.htm#pottery

    פיגמים במקומות אחרים בעולם

    הפיגמים נמצאים ביערות עד של אפריקה ואסיה. חלקם ציידים, בעוד אחרים מגדלי פירות וירקות. יש ביניהם העוסקים בקדרות. קהילות הפיגמים משתמשים בחצים מורעלים כדי לצוד ולהגן על עצמם. כמאה ושמונים אלף שוכנים בקונגו, קינשאסה, ברואנדה, בגבון, בקונגו המרכזית ובקמרון, ואילו קבוצות קטנות שוכנות בחצי האי המלאי, במזרח סומטרה, באיי הפיליפינים ובמערב גינאה החדשה.



    Lord Moyne between two Negritos (from Lord Moyne,

    Walkabout: A Journey in Lands between the Pacific and Indian Ocean. London 1938).

    אנשי תקופת האבן יודעים לתפקד בטבע, הם מבינים את קריאת הציפורים, התנהגות בעלי החיים ודרכי הדגים, ידע וכישרונות שאנו תושבי הכרכים הגדולים איבדנו כמעט לחלוטין. האם יתכן שנוכל ללמוד מחכמתם מבלי להפריע להתפתחותם ולסביבתם הטבעית? שאלה חשובה עליה רבים מחפשים פתרונות.

    חברות תקופת האבן אל מול החברה התעשייתית

    אנו חיים בחברה המפתחת טכנולוגיה שלכאורה מקלה על חיינו. קבוצות הציידים לקטים נודדים גם הם חיים בהווה אלא שכל רכושם הם כמה כלי עבודה ומגורים עשויים חומרי טבע. הדייגים מביניהם למדו לבנות סירות. החקלאים השכילו להבין דרך להצמיח צמחי מאכל על פי עונות השנה. הציידים הגיעו להבנת תנועות בעלי חיים ולתכנן דרכים לצוד אותם.

    מה השונה ומה המשותף בין שתי החברות?. מבחינה אנושית הם דומים בכל: חברתם מנסה לשרוד כמונו, הם אוהבים ושונאים, מנהלים מאבקים ומלחמות. הם שמחים ועצובים, יש בהם נועזים ופחדנים, בישנים וחצופים. חברתם מנוהלת בשיטה שונה משלנו: הם מקיימים שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין כל חברי הקבוצה. לא קיימת חלוקה למעמדות וכלכלתם מבוססת על הספקה עצמית וסחר חליפין. מבחינה טכנולוגית הם נמצאים במקום שהאנושות הייתה לפני מאות אלפי שנים.

    לעומת זה, החברה המודרנית פעילותה מבוססת על תעשיה ומדע וחבריה נמצאים במאבק מתמיד כלכלי וחברתי. אמנם קיימים מוסדות לעזרת החולה והחלש, אך האמצעים אינם מספקים את רוב חסרי היכולת.

    מה הסיבות שגרמו להתהוות שיטות חברתיות שונות כל כך? את התשובה יש לחפש, לפי דעתי, בפסיכולוגיה של הפרט. בחברת הציידים לקטים השתרש משטר של שיתוף פעולה ועזרת הדדית, ללא תחרות. לעומת זה בחברה התעשייתית שולטת התחרות, האנוכיות, והחלוקה למעמדות.

    היתרונות של חברת ציידים לוקטים נראים לי ברורים, אך ללא ספק מעטים מאוד מבינינו יבחרו לחזור לשלב זה של ההתפתחות החברה בכדי להתענג על יתרונות הפנאי שמעניקה שיטה חברתית זו.

    נשאלת השאלה מדוע, כל ההתקדמות המדעית והכלכלית, החברתית והתעשייתית של חברתנו אינה מצליחה להתגבר על העוני, האלימות והפשע שבערינו. כפי שלא מצליחה לעצור את הטרור, המלחמות והשמדת עמים. שאלה נאיבית? לא בהכרח, אנשים רבים שואלים את השאלות האלה ועל כך מתקיימים דיונים בכל רחבי העולם. ואף על פי כן לא רק שלא נמצא פתרון אלה שהבעיה מחריפה והולכת. ואולי קיים פתרון במקום הקרוב ביותר אלינו: אני עצמי. נניח שאני אוותר, מרצוני החופשי, על המרוץ התחרותי, על עשיית רווחים על חשבון אחרים, על הסכמתי האילמת לבזבוז האדיר של תעשיית החימוש. ונניח שכמוני ינהגו עוד כמה מיליוני אנשים. וכולנו יחד נחליט לנהוג באחריות לגבי עצמנו ולגבי הזולת. יש סיכוי סביר שהבעיות יהיו פחות קשות. אך על מנת לנהוג באחריות יש צורך בלימוד אחריות מה היא והמקצוע הזה אינו נלמד במכוני המחקר של מדינות העולם. האדם המרוצה מחייו לא יחפש לימוד שלדעתו לא יביא לו כל תועלת. מי שבעיות החברה התעשייתית מציקות לו יחפש ואולי ימצא מה היא אחריות חברתית והיכן המקומות בהם ניתן ללמוד אותה.

    ומה בהמשך?

    אירופה של המאה החמש עשרה חיפשה דרך לאסיה. כובשי ארצות וספנים חיפשו זהב תבלינים וערים נעלמות. המקרה הפגיש אותם עם תרבויות מדהימות של האינקה בפרו, האצטקים במכסיקו, המאיה בגווטאמאלה. פגישה רווית סבל והרס ממנה נותרו קבוצות אנשים שנותקו מתרבותם ואולצו בכוח לעבור לדתות חדשות ולדרכי התנהגות לא טבעיות להם. פצע פתוח שעדיין לא הגליד. מקורם של אותם עמים הנמצאים בשרידי הערים ומרכזי הפולחן שמהווים היום אטרקציות לתיירות או למי שמוכן לכך מקור ללימוד מסורות עתיקות בתוכן צפון מסר עתיק ימים שהבנתו קשה לפיצוח.

    ובסוף הפרק הזה אני מבקש לנסות לגלות למי מן התרבויות העתיקות מגיע לקבל את כתר "ערש התרבות" עליו מתמודדות תרבויות מסופוטמיה, הודו ופאקיסטן, סין, מצריים והמזרח התיכון.

    שנה טובה



  • ‫האם חיידקים מקרקעית-הים מייצרים רשתות חשמליות משל עצמם?‬
    ‫עמוק על קרקעית הים, מושבות חיידקים מחברות עצמן זו לזו דרך תשתיות חשמליות מיקרוסקופיות שיכולות לעורר את קנאתן של כל עיירה קטנה האם חיידקים מקרקעית-הים מייצרים את רשתות חשמליות משל...‬


  • ‫מסתבר: טלפונים סלולריים אשמים בהיעלמות דבורים‬

    מסתבר שבשנים האחרונות פחתה אוכלוסיית דבורות הדבש והתמוטטו כוורות רבות ברחבי אירופה וצפון אמריקה, מה שגרם לדאגה בקרב מגדלי הדבורים, והוביל גם לעלייה בגניבות של כוורות. חוקרים מאוניברסיטת צ'אנדיגאר בפונג'אב שבהודו טוענים, כי מצאו את הסיבה לכך: קרינה מטלפונים סלולריים, הפוגעת ככל הנראה בחושי הניווט של הדבורים.

    בניסוי שערכו החוקרים באזור פונג'אב שבהודו, הם השוו את התנהגות הדבורים ותוצרתן בשתי כוורות - באחת הותקנו שני טלפונים סלולריים, שהופעלו למשך רבע שעה פעמיים מדי יום, במשך שלושה חודשים, ובשנייה מוקמו שני מכשירי דמה.

    לאחר שלושה חודשים, הבחינו החוקרים בירידה דרמטית של גודל הכוורת שהותקנו בה מכשירי הסלולר ובהפחתה משמעותית במספר הביצים שהוטלו על ידי הדבורה המלכה. בנוסף, הדבורים הפסיקו לייצר דבש.

    המלכה בכוורת ה"סלולרית" הטילה פחות מחצי ממספר הביצים לעומת הכוורת השנייה, הנקייה מסלולר. עוד גילו החוקרים, כי חלה ירידה דרמטית במספר הדבורים הפועלות, ששבות לכוורת לאחר איסוף הצוף, מה שגם לירידה בכמות הפולן והדבש שיוצרה בכוורת ה"סלולרית".

    וד פראקאש שארמה ונילימה קומאר, מובילי המחקר, כתבו בדו"ח המחקר שלהם, כי "עלייה בשימוש במכשירים אלקטרוניים הובילה ל'זיהום אלקטרוני' של הסביבה. ההתנהגות והביולוגיה של דבורות הדבש הושפעו מ'הענן האלקטרוני' משום שלחרקים הללו יש תכונות מגנטיות, שמסייעות להם בניווט. קיבלנו דיווחים על היעלמות פתאומית של אוכלוסיות דבורים מתוך מושבות דבורים. הסיבה עדיין לא ברורה לחלוטין. במחקר שלנו השווינו את הביצועים של דבורות הדבש שנחשפו לקרינה סלולרית לעומת מושבות שלא נחשפו אליה. ההתנהגות של הדבורות הפועלות הושפעה לרעה מן החשיפה - בסוף הניסוי לא היה דבש ואף לא פולן במושבה שנחשפה לקרינה הסלולרית".



  • ‫חוקרים גילו העברת רוחבית של גנים בין חרקים מוצצי דם לבין יונקים‬
    ‫מדובר במקטעי DNA המכונים טרנספוזונים, שהועברו ליונקים, לרבות האדם, ממינים אחרים בצורה רוחבית. לממצא זה שהתגלה באמצעות השוואת הגנים של 102 מיני בעלי חיים שרוצפו עד כה, לרבות האדם חשיבות...‬


  • Traditional knowledge key to conserving biodiversity

    Climate change, unsustainable development and biodiversity loss are mounting threats to life on earth and human societies. Throughout the ages, local communities have developed knowledge and tools for survival and adaptation to their environment. But as indigenous cultures, local languages and practices are eroded, so is our civilization’s resilience to new environmental challenges.



  • Inuit Observations Offer New Tool for Climate Change Research

    Computer models, weather satellites and ice cores are valuable tools for scientists who study how Earth's climate is changing. But a new study suggests that researchers can add another weapon to their arsenal: the knowledge gathered by indigenous people who have spent generations living off the land in rhythm with weather and seasons.

    Researchers at the University of Colorado credit a combination of scientific data and traditional environmental knowledge from two Canadian Inuit communities for shedding new light on an overlooked aspect of climate change.

    [More]

  • ‫אמונות (טפלות) מול שמירת טבע‬
    ‫מסתבר כי הסובלים יותר מכל המינים האחרים הם הקופאים. על פי סקר נרחב 101 מיני קופאים משמשים בטקסים ומנהגים מסורתיים כעזרים דתיים, לרפואה או לכישוף, שימוש שפוגע במינים שחלקם בסכנת...‬


  • Elephants' Legs Work Like Four-Wheel Drive
    Unlike all other four-legged animals, elephants use each limb for braking and accelerating.

  • ‫שניים-שניים מאותו מין‬
    ‫הצצה לעולם בעלי החיים מגלה יותר מ-500 מינים של בעלי-חיים המקיימים יחסים הומוסקסואליים  זוג אלבטרוסיות לסביות. צילום: אריק ואן דר וורף אבי ארבל | גליליאו מעשה הרצח הנתעב שנעשה לפני כמה חודשים...‬


  • שיתוף פעולה והישרדות
    הישרדותו של כל ייצור חי נסמכת על שיתוף פעולה של בני מינו. האדם, יותר מכל בעל חיים אחר, נולד חסר אונים; ללא תמיכת מבוגרים תינוק אינו מסוגל להתקיים. מהעריסה עד הקבורה דרושים לנו סיוע של משפחה וקהילה.
    שיתוף פעולה, חמלה, אהבה, נתינה וקבלה הם צורך אורגני של כל פרט בחברה האנושית. בניגוד לזה, בכל אחד מאתנו קיימת התנהגות הפוכה: קנאה, שנאה, תחרות, מאבקי כוח. תכונות המולידות פעילויות שליליות כמו תוקפנות, שוד, רצח, מלחמה.

    כאשר בדקתי בתוכי מצאתי שכל הדחפים, חיוביים כשליליים, קיימים בי. לא פעם הדחף התחרותי הצית בי איבה, שבקושי רב הצלחתי לגבור עליה. ללא מנגנון בקרה הדחפים השליליים עשויים להוביל למעשים קיצוניים.

    משחר ההיסטוריה פרטים, קבוצות, עמים ומדינות נסחפו למאבקי כוח, התקוממויות ומלחמות שגרמו לפגיעה קשה בשני הצדדים הנלחמים.

    האם הדחפים השליליים הם הכרח המציאות? אני בטוח שאתם, אני והחברה האנושית כולה יכולים להתקיים מצוין ללא מאבקי כוח, תחרות, קנאה, שנאה, אלימות. האם קיימת שיטה היכולה לאזן בין שתי התכונות המנוגדות? אני בטוח שכן; עובדה היא שקיימים בעולם אנשים רבים המסוגלים להתגבר על ייצרם. אנשים רבים אינם נסחפים בקלות למעשים הרסניים.

    דתות ודרכים רוחניות הטיפו מאז ומעולם לקיום חברה המושתתת על חמלה, רחמים, קדושת החיים, אך ללא הועיל, התופעות השליליות היו והינן מנת חלקן של כל התרבויות בעבר ובהווה. מה הסיבה או הסיבות לכך?

    בחינת שאלה זו הובילה אותי לבדיקת הקשר בין התנהגות הפרט לבין התנהגות החברה בתקופות שונות: אם נבדוק את המאפיינים של חברת הציידים-לוקטים בפריהיסטוריה, או באלה שעדיין קיימות בזמננו, נוכל ללמוד ולהגיע להבנות חשובות.

    בחברת הציידים נודדים המבוגרים אחראים להזנת עצמם ומשפחתם. כל אחד מבני השבט מתקין לעצמו את כלי הצייד והעבודה הנחוצים לו. כל שאר הצרכים: ביגוד, בישול, מבנה מגורים וכו' נעשים בחיק המשפחה הקרובה או המורחבת. לאדם בחברה זו יש מעט מאוד רכוש פרטי. את המזון הדרוש למחיה לוקטים צדים או דגים, לצריכה מיידית, לכן אין צורך בשמירתו. כל עוד המזון זמין, ואין גורם אחר הגורם למורת רוח האיזון החברתי נשמר.

    רוב חברי השבט לומדים לבצע את המלאכות היסודיות ולמלא את תפקידם במשפחה ובחברה. חברה זו מנוהלת על ידי ראש שבט או מועצת זקנים. האחריות על הישרדות המשפחה והקהילה מוטלת על המנהיגים ועל הבוגרים. לשיתוף הפעולה בין חברי הקהילה חשיבות מכרעת להישרדות, ועל מנהיגי הקהילה לדאוג לכך שהאיזון לא יופר. לכך דרושה שיטה שתבטיח שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין כל חברי הקהילה.

    לדעתי בסוף תקופת האבן הומצאה שיטה לשימור האיזון החברתי, שיטה זו כללה בניית מבנים מגליטיים לטובת הכלל. מבנים אלה שימשו כמקומות פולחן ומלאו תפקידים נוספים כגון: לוח שנה, סימון דרכים, סימון גבולות שבט, מקומות קבורה ופולחן, ואולי כמקומות עליה לרגל למטרת ריפוי.

    המבנים המגליטיים

    המונח מגליטיים מכוון לאבנים עומדות (Menhir), שורות של אבנים, מעגלי אבנים, מעגלי לברינט, מבנה המכונה דולמן ((Dolmen ומקדשים. הבונים השתמשו באבנים גדולות מאוד השוקלות טונה או יותר. בניית מגליטית החלה בסוף תקופת האבן ונמשכה לאורך תקופות הברונזה והברזל. התופעה עדיין קיימת בזמננו בכמה מקומות כגון באיי אינדונזיה.

    תפוצת המגליטים רחבה מאוד. היא מופיעה בכל היבשות, לכן יש חוקרים שראו בהם ביטוי של תרבות עולמית (.(Stone Civilization

    ראו תמונת אבן עומדת (מנהיר) שנמצאה בפוסטומי צרפת

    Menhir de Pousthomy, France

    ועליה אולי דמות גבר, חגור חגורה, ובה תלוי פגיון, או חרב קצרה; על הגוף התחתון סימון שתי ידים המונחות כלפי מטה


    La dame de sainte sarnine

    הגברת מסנט סרנין

    דמות של אישה שידיה מונחות אופקית על הגוף, שתי רצועות הן, אולי, חגורה; תחתיה- שתי רגליים.

    תמונת CC שהעלה Locutus Borg לויקיפדיה ערך Statuenmenhir

    -

    המצבות לא נמצאו באתר שניתן לתארך. ארכיאולוגים משייכים את המצבות לאלף השלישי או השני לפנה"ס. הפליא אותי הדימיון למצבות שנמצאו בגובלקי טפה כ 0800 שנה לפני כן. באחת המצבות באתר זה נחרטו ידי אדם (עליהן דנתי ברשומה הקודמת).

    הרוצה להעמיק בלימוד התופעה, יכול, לבקר, בין השאר, בויקיפדיה, בבלוג של Andy Kaulins או באתר Megalithic portal

    רבים החוקרים והמתעניינים בתחום זה והמחפשים את המשמעות הנסתרת במבנים אלה. העובדה היא שקיימים באינטרנט מאות אתרים הדנים בתופעה. תעשיית התיירות מציעה תוכניות ביקורים במגליטים. אם תמשיך ותקרא את המאמר עשויות לעלות שאלות רבות והבנות חדשות. הבנות העשויות לשפוך אור שונה ואולי חדש על התנהגות האדם בחברת בת ימינו.

    מטרת המבנים המגליטיים

    רבים המעשים שנעשו ביד האדם בעבר ונעשים בהווה שלרובנו אינם מובנים. בניית מבנים מגליטים הוא אחד מהם. לשם מה נחצבו אבנים גדולות כל כך והועברו, לפעמים למרחק של עשרות קילומטרים, על מנת להעמידם בודדים, בשורות, בעיגולים, כחלק ממקדשים או כמבני קבורה.

    אם לחדד את השאלה: מה הסיבה להקמת מפעלי בנייה שלכאורה אין בהם כל תועלת מעשית? איזה רווח יצמח מחציבת פסלי ענק, מצבות מעוטרות, או בלוקים של אבן והעברתם למרחקים?

    יתכן והגישה שלנו המבקשת למצוא תועלת בכל פעולה אנושית אינה הגישה הנכונה. יתכן שהקדמונים נהגו כך מסיבות שאנו, בני האלף השני לאחר הספירה, איננו מסוגלים להבין. האם יתכן שמנהיגי העבר היו מודעים יותר ממנהיגינו לצרכי האדם ולרווחתו?

    אין ספק בליבי שחכמתם של הקדמונים לא נפלה מחוכמתנו. עולה בדעתי שמפעלי בנייה גדולים היתה להם חשיבות מיוחדת. אם כן מה הסיבה או הסיבות שהניעו דורות רבים להקים מפעלי בנייה כל כך גדולים?

    השרדות קהילה אנושית דורשת שיתוף פעולה של רוב חבריה. ללא עזרה הדדית אין קיום מסודר. כאשר בחברה מסוימת חסרה מודעות לצורך בסיסי זה מתחיל תהליך של התפוררות.

    נראה לי שמנהיגי תקופת האבן ידעו את הדו-ערכיות של הטבע האנושי ואת השפעותיה ההרסניות לקיום החברה. לכן יזמו הקמת מפעלי בנייה רבי רושם, שהעסיקו את רוב רובם של חברי הקהילה. בניית מגליטים מאפשרת ללכד את הקהילה סביב נושא חיובי הדורש עבודת צוות, ומונע את האסונות הנגרמים מחוסר שיתוף פעולה.

    דתות, טכסי דת ומקומות מקודשים ממלאים אותה מטרה: הגברת שיתוף הפעולה והליכוד. פעילות התורמת תרומה מכרעת להשרדות.

    הכתוב בספר יהושע פרק ד' משמש דוגמה לשימוש בהעמדתן של אבנים גדולות כמעשה ליכוד של עם בהתהוותו. לפני מעבר בירדן מבקש יהושע, המנהיג של שבטי בני ישראל מנציגי שניים עשר השבטים להעמיד כל אחד מהם אבן שתשמש זיכרון לדורות הבאים.

    ד וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ, אֶל-שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ, אֲשֶׁר הֵכִין, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אִישׁ-אֶחָד אִישׁ-אֶחָד, מִשָּׁבֶט ה וַיֹּאמֶר לָהֶם, יְהוֹשֻׁעַ, עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶל-תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן; וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת, עַל-שִׁכְמוֹ, לְמִסְפַּר, שִׁבְטֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל. ו לְמַעַן, תִּהְיֶה זֹאת אוֹת-בְּקִרְבְּכֶם: כִּי-יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם. ז וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם, אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה-בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן, נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן; וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל-עַד-עוֹלָם.

    מעשה יהושע מגלה שהעמדת אבנים גדולות שימשה בעבר כסמל וכזכרון למעשים מיוחדים.

    באותה מידה העמדת אבנים גדולות יכולה למלא צרכים מעשיים אחרים, כפי שארכיאולוגים ואנטרופולוגים העלו במחקריהם:

    1. ציון לקביעת גבולות בין-שבטיים.

    2. סימוני דרכים.

    3. ציונים אסטרנומיים, קביעת עונות השנה וכו'.

    4. הזכרת מקום קבורתם של מנהיגים, לוחמים או אנשי דת.

    5. מילוי צרכים פולחניים, דתיים, מקום קדוש וכו'.

    7. רפואת הנפש והגוף.

    8. גילוי מוקדם של רעידות אדמה.

    אביא כמה דוגמאות לבנייה מגליטית לצרכים מעשיים מאתרים שונים ברחבי העולם.

    שעוני שמש

    מבנים מגליטים רבים משמשים למדידת הזמן ואולי גם שימשו כלוח שנה.

    באתר של מגי וקייט דוידססון

    Maggie and Keith Davison

    הובאה דוגמא משכנעת, אותי לפחות, של מתקן מדידת זמן. האתר מציג תמונות מרהיבות ותיאורים קצרים של מגליטים מספרד, צרפת, האיים הבריטים ועוד.

    הם צילמו את המקדשים הניאוליטים באי מלטה בשם .Mnajdra הכניסה לאחד המקדשים (מקדש מס. 2) שימשה כשעון שמש לקביעת עונות השנה ראו: http://www.megalithics.com/europe/malta/mnajdra/mnajdra2/mnj2main.htm

    בפרק הדן בלוח השמש

    solar calendar) )

    תמצאו תיאור והדגמה של המתקן. כל בוקר קרן שמש נכנסת דרך פתח המקדש ומאירה מקום אחר. פעמיים בשנה- ביום הקצר של החורף, וביום הארוך בקיץ- קרן האור מאירה אחת משתי המצבות הממוקמות בשני קצוות הכניסה. ביום השיוויון קרן השמש חודרת ישר עד למזבח הנמצא בחלק האחורי של המבנה.




    מלטה מקדש מנג'דרה

    mnajdra temple

    קרן שמש חודרת בפתח המקדש ביום השוויון של השנה

    גלגל רפאים

    במרכז הגולן נמצא עיגול אבנים גדול מאוד ( קוטר של כ157 מ') המכונה גלגל רפאים (רוג'ום אל הירי).

    תמונת CC מויקיפדיה ערך "גלגל רפאים"

    התוכנית




    גלגל רפאים מהאוויר




    תוכנית האתר – הקו השחור בתוכנית מציין כניסת קרן שמש ביום הקצר וביום הארוך בכל שנה


    תאריכו המדויק של המבנה לא ידוע בבירור החוקרים משייכים את המבנה לתקופה הכלכוליתית עד הכנענית בין האלף החמישי לאלף השני לפנה"ס. בן גילם של עיגולי אבנים באירופה כמו כמו סטונהנג'

    Stonhenge

    או אבבורי

    Avebury

    אין איש יודע מה תפקידו של המבנה, חוקרים מעלים מספר השערות: מקום פולחן, התכנסויות שבטיות מבנה לקביעות אסטרונומיות. בנוסף לכך חוקר גיאוביאולוגיה, ריצ'ארד בן ישי, שואל "למה שאנשים יעשו דבר שכזה?" ברור כי הייתה זו עבודה רבה וקשה, עבודת כפיים שנמשכה לאורך זמן רב, ונעשתה על ידי אנשים רבים".

    ברור שבעבודת המתחם הושקעה עבודה רבה וקשה, שנעשתה בידי העובדים ללא סיוע של מכונות או של מכשירים משוכללים. למנהיגי קבוצות הבונים היתה מטרה מוגדרת וחשובה. בן ישי טוען שבמקום מרוכזת אנרגיה מיוחדת המשמשת לריפוי. אין אני יודע כמעט דבר על גיאוביאולוגיה, ואם יש מביניכם היכולים להסביר את הנושא אשמח לשמוע ולפרסם את דבריכם.

    סיכום ביניים

    מנהיגי שבטי הציידים-לוקטים וראשי החברה החקלאית היו מודעים יותר ממנהיגי ההווה לטבע עצמם. זאת לדעתי הסיבה לבניית מגליטים ולהמצאת הטכסים הדתיים הקשורים בהם. מפעלי הבנייה סייעו להתגבשות הקהילה ולהתגברות על הטבע הכפול של האדם. טבע הגורם לתחרות ולסיכסוכים המחבלים בסיכויי השרדות החברה.



  • Human health linked directly to forest health
    With population increase and urbanisation, water supplies are under threat - making the water purification services of catchment forests vital to maintaining human health. © Martin HARVEY / WWF-CanonGland, Switzerland – Environmental degradation is causing serious detrimental health impacts for humans, but protecting natural habitats can reverse this and supply positive health benefits, according to a new WWF report.

    “Our research confirms what we know instinctively: Human health is inextricably linked to the health of the planet,” says Chris Elliot, WWF’s Executive Director of Conservation.

    Vital Sites: The Contribution of Protected Areas to Human Health notes that the World Health Organization (WHO) estimates between 23 and 25 per cent of the global disease burden could be avoided by improved management of environmental conditions.

    The report, released in advance of World Forestry Day on March 21, singles out deforestation for its key impacts on human health.

    “Deforestation is a double blow to human health,” says Elliot. “It increases the spread of certain diseases while destroying plants and animals that may hold the key to treating illnesses that plague millions of people.”

    Protecting natural landscapes can contribute positively to human health through protecting future medicinal resources, reducing the impacts of pollution, toxins and weather extremes and providing recreational places that support physical and mental well-being.

    World Forestry Day takes on special significance this year, as 2010 is the International Year of Biodiversity. “Vital Sites” makes a strong case for protecting biodiversity.

    In the forests of Borneo alone in the past decade WWF reports discoveries of trees and shrubs that may be used to treat cancer, HIV and malaria. In all, 422 new plant species have been discovered in Borneo in the last 25 years, but deforestation puts them and others waiting to be discovered at risk.

    “When WWF stresses the importance of biodiversity, it’s not just because we enjoy a variety of trees or frogs in a forest. It’s because the science tells us that those trees and frogs are vital to the forest’s health, and the forest’s health is vital to our health,” says Elliot.

    The report stresses that while people are good at cultivating plants whose value is known, we have a poor track record at conserving those seen as having little use for humans. The problem is, habitat destruction is eliminating potentially valuable species before they can even be discovered, let alone tested.


    This short-sighted use of forest resources has major economic implications as well; by the year 2000, plant-based pharmaceuticals were estimated to earn more than $30 billion per year.

    “Vital Sites” should be a wake-up call, not just for people concerned with protecting natural resources and biodiversity, but for anyone interested in protecting and promoting human health.

    “Most people think of protected areas like national parks and nature reserves as tools for wildlife conservation, but by protecting whole habitats and ecosystems the world’s protected areas offer us some very practical social benefits as well,” writes Dr. Kathy MacKinnon, lead biodiversity specialist for the World Bank, in the report’s foreword.




  • Animal Suicide Sheds Light on Human Behavior
    Suicide is not just a human behavior -- and it can help us understand human suicide.

  • ‫האם חיידקים מקרקעית-הים מייצרים את רשתות חשמליות משל עצמם?‬
    ‫שומרים על זרם… האם מושבות חיידקים המצויות על שטח פני קרקעית הים מתקשרות חשמלית עם מושבות אחיות המצויות מתחת שטח פני הקרקעית? Ocean-Bottom Bacteria עמוק על קרקעית הים, מושבות חיידקים מחברות עצמן...‬


  • ‫עטלפים משגשגים בבונקרים‬
    ‫חוקרים גילו שהמוצבים והבונקרים לאורך הגבול עם ירדן, שננטשו על ידי צה"ל עם הסכם השלום, הפכו למקלט עבור אלפי עטלפים ממינים שונים – חלקם בסכנת הכחדה עולמית. בסיוע חטיבת הבקעה...‬



  • Dogs may be more like humans than previously thought. A new study shows how dogs are able to mimic human behavior, which may shed light into what makes humans behavior unique. Kasey-Dee Gardner reports.

  • ‫האם גם הדבורים מתמכרות לקפאין וניקוטין?‬
    ‫מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מצא כי דבורים מעדיפות צוף עם ריכוז קטן של קפאין וניקוטין על פני צוף ללא חומרים אלה. "ייתכן ומדובר בפיתוח אבולוציוני שנועד לגרום להתמכרות של הדבורה",...‬


  • ‫מחקר בעטלפים מגלה את השיטה היעילה ביותר לאיתור מטרה נעה‬
    ‫השיטה הטובה ביותר לעקוב אחר מטרה נעה בחשיכה אינה לכוון את מרכז קרן האור של הפנס הישר אליה. במקום זה, נראה שקל יותר יהיה לבצע את המשימה אם קרן האור...‬


  • Ernst Haeckel's Artforms of Nature
    Ernst Haeckel (February 16, 1834 - August 9, 1919) was a physician, anatomist, zoologist, naturalist, biologist and artist who is perhaps best know for his law of recapitulation, which proposed that "ontogeny recapitulates phylogeny". Heackel also coined terms such as phylum, phylogeny and ecology. The artwork included in this gallery are illustration plates from Haeckel's book Kunstformen der Natur (Artforms of Nature), published in 1904.

    Ernst Haeckel's Artforms of Nature originally appeared on About.com Animals / Wildlife on Wednesday, February 3rd, 2010 at 23:10:55.

    Permalink | Comment | Email this



  • ‫כמות הדגה המסחרית בישראל מסכנת את אוכלוסיית הדולפינים‬
    ‫"מול חוף ישראל בים תיכון יש אוכלוסיה יציבה וקבועה של דולפינים ובכל החלטה הנוגעת לים אנחנו חייבים להתייחס גם אליהם", אומר ד"ר אביעד שיינין מאוניברסיטת חיפה שערך את המחקר. דולפינה וגור...‬


  • Native American Plant Domestication Paved Way for Turkeys
    Today at Discovery News you can find out how Native Americans domesticated turkeys, not just once, but twice, well over 1,500 years before Christopher Columbus and other Europeans set foot on American soil. Native Americans were hardly starved for food. ...