אחד ממטעמי השדה של ראשית החורף הראשונים שהכרתי היה המשקה ותבשיל בלוטים של אלון תבור. חברי סיפרו לי כי גם בישלו בלוטים של אלון מצוי למצב אכיל אך הדבר דורש יותר עבודה.תבשילי הבלוטים הינם חלק מהמורשת הקולינרית של עדות המזרח - סבתה שלי מספרת כי  בעיראק היו מוכרים בלוטים (לא ברור של איזה מין) בשוק של בגדד ובמגדל העמק סיפרו לי תושבים שאכלו את הבלוטים חיים.
השנה לאחר שזמן רב אני לא מלמד בסביבת אלוני תבור יצא לי להדריך בפנימיית אלוני יצחק שטובלת ביער אלונים קסום.מיכיוון שהכפר מוקף בגדר היקפית חזירי בר שהם הסועדים העיקריים של הבלוטים בטבע אינם יכולים לסעוד בכפר.דבר שהביא אותנו להנות מההזדמנות שלאחר הצהרים בבישולי בלוטים.

התחלנו במלאכת האיסוף של הבלוטים ברחבי הכפר תוך כדי מיון של הבלוטים לפי משקל וזניחת הבלוטים עם חורי היציאה של זחלי חרקים למיניהם.

את מלאכת פיצוח הקליפות עשינו עם בולי עץ שהיו זמינים לנו במקום.שם ניפינו עוד בלוטים עם זחלי חרקים שהפרענו לשלוותם.
ריכוז המרירות בבלוט נימצא ליד השורשון והניצרון שנימצאים בקצה המחודד של הבלוט את זה ניתן ללמוד גם מהעורבנים והיערונים שמשאירים בלוטים "חצי אכולים" בשדה הסרה של הקצה המריר מאפשרת לקבל בלוט אכיל עם פחות בישולים.

כמה אנשים החלו לעבוד על הקפה בלוטים בסדר הבא:

• קלייה קלה של הבלוטים משחררת גם מעט מהמרירות.
• כתישה עד כמה שיכולנו במגבלות הזמן
• ובישול עם רתיחה משמעותית וקצת סוכר יצרו משקה מחמם ומשביע.

בעבר הייתי מכין את הבלוטים קלווים ללא תוספות אך פרץ יצירתיות בקבוצה הביא אותנו ליצירת מתכון של בלוטים מסוכרים :

• הבאנו את הבלוטים המפוצחים לבישול קל להורדת המרירות 2 הרתחות חוזרות עשו את העבודה.
• יבשנו את הבלוטים בקלייה
• הסוכר שהוספנו למחבת ייצר זיגוג כרמל - ממש כמו "אגוזים סינים"

בתאבון