אתחיל בוידוי קטן ,הניסיון שלי בגישוש בשלג מתחיל ונגמר ב 48 שעות

של הישרדות בשלג עשיתי עם החניכים שלי מחוגי סיירות בחרמון .  

ומרגש שאני רוצה לחלוק עמכם במאמר זה .

שינויים במצבי הצבירה

על מנת להבין את התופעות עלינו קודם כל להכיר בשלג כמצע מאוד דינמי

כשהוא יורד מהשמים הוא פריך, כשהוא מתחמם בשמש הוא נהפך לברד

מימי ובלילה הרוח מעיפה את השלג הפריך ומקפיאה את מה שהפשיר במהלך היום.

מכך נובע שההטבעה של העקבה על השלג וההתיישנות של העקבה משתנים באופן

דרמטי בין סוגי השלג שהחיה עוברת ותנאי מזג האוויר שמעצבים את פני המרבדים הלבנים.

הקשיים שבהליכה בשלג

From גירית

בשלג רך אפילו חתול יכול לשקוע עד הכתף וזה לא נדיר לראות עקבה של תן

ששקע כמה סנטימטרים בשלג  ולו אצבע חמישית שבד"כ אינה מוטבעת על הקרקע  אלה רק במצבי ריצה קיצוניים.

על שלג קפוא אפילו חזיר בר במשקל 150 ק"ג לא מצליח להטביע את כל פרסתו

ולכן נראה רק את החלק הקשה של הפרסה חורץ את פני הקרח.

From חזיר בר

לרוב לא ניתן להבחין בברור במבנה העקבה ולכן יותר חשוב להתבונן

על דגם ההליכה המרחקים בין צעד לצעד , הצורה הכללית והגודל של העקבה.

עקבות תבליט

כשהחיה הולכת על השלג הרגל דוחסת את השלג ומפשירה את השכבה העליונה .

וכשהלילה מגיע ופנים העקבה קופא והשלג הרך שמסביב נאכל ע"י הרוח הקרה שיורדת

מראש ההר ,נוצר תהליך שלמעשה מוציא את פני העקבה מעל פני השלג .

וכך נוצרות עקבות שהן למעשה תבליט על פני השטח.